Tractate Kilayim - Chapter 2 - Mishnah 3 כלאיים פרק ב׳ משנה ג׳
Chapter 2 of 9 · Mishnah 3 of 11
Tractate Kilayim - Chapter 2 - Mishnah 3 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Kilayim - Chapter 2 - Mishnah 3
הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה חִטִּים וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים, יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתַּתְלִיעַ, וְיוֹפַךְ, וְאַחַר כָּךְ יִזְרַע. אִם צִמְּחָה, לֹא יֹאמַר אֶזְרַע וְאַחַר כָּךְ אוֹפָךְ, אֶלָּא הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ. כַּמָּה יְהֵא חוֹרֵשׁ, כְּתַלְמֵי הָרְבִיעָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁיֵּר רֹבַע לְבֵית סְאָה:
Comments from Bartenura on Masechet Kilayim - Chapter 2 - Mishnah 3
עד שתתליע. ושיעורה הוי כשתשהה בארץ שלשה ימים בקרקע לחה וביבשה צריך יותר:
ויופר. יהפוך הקרקע במחרישה בשביל שלא יצמח הזרע:
כמה יהא חורש. שלא תאמר שהוא צריך לחרוש תלמים תלמים קטנים סמוכים זה לזה, אלא כתלמי הרביעה כתלמים שדרך בני אדם לחרוש אחר שתרד הרביעה שחורשים תלמים גדולים:
כדי שלא ישייר רובע לבית סאה. שלא ישאר בארץ מקום שאינו מהופך אלא פחות מכ״ד בקרקע שהוא חורש דהיינו רובע קב לבית סאה. ואין הלכה כאבא שאול:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Kilayim - Chapter 2 - Mishnah 3
ויופך. כ' הרמב"ם יופך ויהפך אחד והם הבקיאים בלשון הקדש אפשר שהיה אצלם זה הלשון שהיו אומרים [יפך] והפך וענינן אחד וזה אינו חידוש בלשונינו שהרי יאמר ילך והלך והם שני עקרים והענין אחד וכשיהיה הפעל העבר [יפך] יהיה הפעל העתיד ממנו יופך ואופך עכ"ל. והטעם כי בבנין הכבד הנוסף ?נחי פ"א יו"ד ישתנו בעתיד לוי"ו כאשר תאמר מן ידע יודיע אודיע ומן יסף אל תוסף ראות פני (שמות י) ובא צירי תחת סמ"ך שהנח שאחריו הוא יו"ד הנוסף בזה הבנין בין עי"ן ללמ"ד ומצינו בפתח (איוב מ) זכור מלחמה אל תוסף ולכך אין למנוע מלקרות יופך הפ"א פתותה:
אם צמחה לא יאמר אזרע כו'. ואף על פי שהצמחים ניכרים הם שבודאי יהפוך כולם אפילו הכי יהפך מתחילה:
כתלמי. לשון הרמב"ם פירוש תלם הוא בקע שעושה המחרשת בעוברה בארץ. ע"כ. ולשון עברי הוא על תלמי שדי (הושע י):
כדי שלא ישייר. פירש הר"ב שלא ישאר בארץ כו'. לשון הר"ש יש לפרש בכל הבית סאה רובע במקום א' ויש לפרש דכשתצטרף מה שאינו חרוש לא יעלה לרובע:
Tractate Kilayim - Chapter 2 - Mishnah 3 - Mishnah translated into english
If one’s field was sown with wheat, and he changed his mind and decided to sow it with barley, he must wait until it [the wheat] rots. He turns [the soil] and then he may sow [the barley], if it [the wheat] had already grown. He should not say: “I shall [first] sow [the barley] and, then turn [the soil]” rather he must first turn [the soil] and then sow. How much must he plow [when overturning the soil]? Like the furrows [that are plowed after the [first] rainy season. Abba Shaul says: [one should plow] so that one does not leave [unplowed] as much [ground] as holds a quarter [kav] to a bet seah.
Talmud Bavli