Tractate Bava Metzia - Chapter 5 - Mishnah 2 בבא מציעא פרק ה׳ משנה ב׳
Chapter 5 of 10 · Mishnah 2 of 11
Tractate Bava Metzia - Chapter 5 - Mishnah 2 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Bava Metzia - Chapter 5 - Mishnah 2
הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, לֹא יָדוּר בַּחֲצֵרוֹ חִנָּם, וְלֹא יִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית. מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר, וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר. כֵּיצַד. הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ, אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הוּא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לְשָׁנָה, וְאִם שֶׁל חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ, בְּסֶלַע לְחֹדֶשׁ, מֻתָּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ, אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ בְּאֶלֶף זוּז, אִם לַגֹּרֶן, בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, אָסוּר:
Comments from Bartenura on Masechet Bava Metzia - Chapter 5 - Mishnah 2
מרבין על השכר. בשכר המתנת מעות השכירות:
ואין מרבין על המכר. בשכר המתנת המקח. וטעמא, משום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, הלכך כי שקיל מיניה סלע בחודש דהוו להו שתים עשרה סלעים אין זה שכר המתנת מעות, שהרי לא נתחייב לשלם לו שכירות עד סוף החודש, והאי דאמר ליה אם עכשיו תתן לי הרי היא שלך בעשר סלעים, אי הוה מקדים ליה הוה מחיל ליה מדמי השכירות ומוגר ליה בפחות משויה. אבל גבי מכר משמשך המקח דינו ליתן המעות. וכי אמר ליה אם מעכשיו תתן הרי היא לך באלף זוז, הן הן דמיה, וכי מטפי עלייהו לגורן, שכר המתנת מעות הוא:
מכר לו את השדה וכו׳ והוא הדין מטלטלין וכל סחורה אם מכר לו יותר משויה בשכר המתנת מעות, אסור, והוי אבק רבית מדבריהם. וכל אבק רבית אם נתן אינה יוצאה בדיינים. דאילו רבית קצוצה דאורייתא יוצאה בדיינים:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Bava Metzia - Chapter 5 - Mishnah 2
מרבין על השכר. כתב הר"ב דשכירות אינה משתלמת אלא בסוף ואף על פי דקיימא לן בקדושין [משנה ו' פרק ג'] דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף היינו לומר שבכל יום ויום מרויח כנגד יום. נ"י:
מכר לו שדהו. ולא תנא חצרו כמו ברישא. דמלתא אגב אורחיה קמשמע לן שאם הגיע לידי כך למכור קרקעותיו שימכור שדהו ולא חצרו. כדמוכח קראי בסוף פרשת בהר כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו וגו'. והדר ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה:
Tractate Bava Metzia - Chapter 5 - Mishnah 2 - Mishnah translated into english
One who lends money to his fellow may not dwell in his courtyard for free or rent it from him at a reduced rate, since that counts as usury. One may increase rent-charge [not paid in advance] but not purchase price [not paid in advance]. How so? If his fellow rented him his courtyard, and said to him, “If you pay me now the cost is 10 selas per year, but if you pay me on a monthly basis, the rent is one sela per month”, this is permitted. However, if he sold him his field, and said to him, “If you pay me now it is yours for 1,000 zuz, but if you pay me at the time of threshing it will be 1,200 zuz”, it is forbidden.
Talmud Bavli