Tractate Shevuot - Chapter 1 - Mishnah - 5

Tractate Shevuot - Chapter 1 - Mishnah 5

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל רְגָלִים, שֶׁמְּכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵן מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה אֲבָל יֶשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ, מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָזֶה. אָמַר לָהֶם, הֵן. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, יִהְיוּ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אֲבָל הֵיאַךְ שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר כַּפָּרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ. אָמַר לָהֶן, כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:

Comments from Bartenura on Masechet Shevuot - Chapter 1 - Mishnah 5

משמו. של ר׳ שמעון. וסתם ר׳ שמעון הוא ר׳ שמעון בן יוחאי:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Shevuot - Chapter 1 - Mishnah 5

מוסיף עליהן של רגלים כו'. מפרש בגמ' דלא דריש אותה נושא עון ואין אחר נושא עון. והקשו התוס' ואימא דרגלים אינן מכפרין אלא על מה ששעירי ר"ח מכפרים. וי"ל דס"ל דאתקוש רגלים לשעיר החיצון מה חיצון מכפר על דבר שיש בו כרת דהיינו טומאת מקדש וקדשיו. אף שעירי רגלים כן. ע"כ:

מוסיף עליהן של יה"כ כו'. והא מדרגלים לא מכפרי אדיה"כ ש"מ דמשמע ליה דרשא דאחת בשנה. אע"ג דבפנימי כתיב. א"כ של יה"כ לא ליכפרו נמי אדרגלים דאחת כתיב שאני הכא דאמר קרא (שמות ל׳:י׳) וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה. קרנותיו דמזבח הפנימי הוא דכפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות הא דחצון אפי' שתי כפרות. גמ':

Tractate Shevuot - Chapter 1 - Mishnah 5 : Transliteration

Tractate Shevuot - Chapter 1 - Mishnah 5 - Mishnah translated into english

Rabbi Shimon ben Judah said in his name [of Rabbi Shimon (bar Yohai)]: “The new month goats bring atonement for a pure person who ate impure holy food; the festival goats, in addition to bringing atonement for a pure person who ate impure holy food, atone also for a case where there was no knowledge either at the beginning or at the end; the ‘outer’ goat of the Day of Atonement, in addition to bringing atonement for a pure person who ate impure holy food and for a case where there was no knowledge either at the beginning or at the end, atones also for a case where there was no knowledge at the beginning but there was knowledge at the end. They said to him: “Is it permitted to offer up the goat set apart for one day on another?” He said, “Yes.” They [further] said to him: “Granted that the Day of Atonement goat may be offered up on the new month, but how can the new month goat be offered up on the Day of Atonement to bring atonement for a sin that is not within its scope?” He replied: “They are all at least equal [in the wider sense] in that they bring atonement for transgressions of the laws of impurity in connection with the temple and holy food.”