Tractate Taanit - Chapter 3 - Mishnah 8

Tractate Taanit - Chapter 3 - Mishnah 8

עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמּוֹקוּ. הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. מֶה עָשָׂה, עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן, עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזָעַף. אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶן. אָמַר לָהֶן, צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵת אֶבֶן הַטּוֹעִים. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג), יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:

Comments from Bartenura on Masechet Taanit - Chapter 3 - Mishnah 8

חוץ מרוב גשמים. לא שירדו הרבה כל כך שמקלקלין את התבואה, אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להן עוד והן לטורח על בני אדם:

תנורי פסחים. של חרס הם ומטלטלין ממקום למקום:

שלא ימוקו. בגשמים:

עג עוגה. רשם בקרקע רושם עגול כעין עוגה:

גשמי בורות. גשמים בשופע למלאות בורות:

אם נמחית. אם כולה מכוסה במים:

אבן טועים. אבן היתה בירושלים שכל מי שמוצא מציאה היה עומד עליה ומכריז מציאה מצאתי, ובאין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה. ואותה אבן נקראת אבן טועים. ומצאתי כתוב שהיתה גבוהה מאד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם:

לנדות. שמנדין על כבוד הרב:

מתחטא. מתגעגע:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Taanit - Chapter 3 - Mishnah 8

שלא תבא. לישנא מעליא נקט. רש"י:

חוץ מרוב גשמים. לפי שאין מתפללין על רוב הטובה שנאמר (מלאכי ג׳:י׳) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר. וגומר [מאי] עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. גמרא. ופירש הר"ן וכיון שכך מדתו של הקב"ה שכשהוא נענה לעמו ישראל משפיע להם מטובתו עד שיבלו שפתותיהם מלומר די אין מתפללין עליה:

והכניסו תנורי פסחים. שהם בחצירות רש"י:

שלא ימוקו. בטוח היה בתפלתו שירדו גשמים הרבה. הר"ן:

עג עוגה. בברייתא כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר על משמרתי אעמודה פירש"י כמין בית האסורים עשה וישב ומה שכתב הר"ב רושם עגול כעין עוגה כך כתב רש"י [כג.] לפי שע"י רשימת העגולה נעשית מה שבתוכה כעין עוגה ועיין ריש מועד קטן:

ונדבה. רצון ועין יפה. רש"י:

[*עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. ירושלמי הדה אמרה הר הבית מקורה היה ותני כן אסטיו לפנים מאסטיו היה. ע"כ. ועיין במשנה ה' פרק קמא דפסחים ומשנה ד' פ"ד דסוכה ומשנה ד' פ"ח דשקלים]:

אם נמחית אבן הטועים. פירש הר"ן שכשם שאי אפשר לאבן שתמחה כך א"א להתפלל על רוב הטובה. ע"כ. וכן הוא בברייתא א"ל כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה אעפ"כ הביאו לי פר הודאה הביאו לו כו' אמר לפניו רבש"ע כו'. יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהיה ריוח בעולם מיד נשבה הרוח כו':

נידוי. פי' הר"ב שמנדין על כבוד הרב. והוא הטיח דברים ואמר לא כך שאלתי כ"כ רש"י. ובברייתא מסיים הכי. שאלו שנים כשני אליהו שמפתחות גשמים בידו של אליהו לא נמצא שם שמים מתחלל על ידיך. דאליהו נשבע דלא ירדו גשמים ואתה נשבעת שירדו. ונמצא דזה או זה בא לידי שבועת שוא [*ועיין מ"ש במשנה ו' פרק ה' דעדיות]:

מתחטא. פירש הר"ב מתגעגע ולשון ארמית הוא כמ"ש בערוך [ערך חט] כי הילדים רכים (בראשית ל"ג). תרגום [יונתן] ארום טלייא מחטיין: