Tractate Taanit - Chapter 3 - Mishnah 3 תענית פרק ג׳ משנה ג׳

וכל סביבותיה מתענות. שאותה העיר שלא ירדו בה גשמים תלך לקנות תבואה בעיר שירדו בה ויהיה רעב:

וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים. בהא היינו טעמא שאותה העיר מתרעת מיד ואינה נוהגת סדר התעניות האמורות ברביעה ראשונה אע"פ שאין צרתה [אלא] עצירת גשמים. לפי שהדבר מראה בעצמו שזה בא עליהם בגזירתו של הקב"ה ולא במנהגו של עולם. ולפיכך ראיי שיתענו ויתריעו מיד ומש"ה מייתי קרא דכתיב והמטרתי על עיר אחת וגו'. הר"ן. ועיין עוד לקמן:

מתענה ומתרעת. אע"ג דסתם מתרעת משמע תרווייהו תנן מתענה ומתרעת משום דבעי לאפלוגי ר"ע בסיפא. תוספות:

וכל סביבותיה. לשון המגיד סביבות אותה הפרכיא. ע"כ. כלומר סביבות הוא מה שבאותה הפרכיא ושם זה נזכר בברייתא דמתריעין על האילנות וכו' ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא בהפרכיא שלהן ופירש"י באותו מלכות שכלו שם

[מי] בורות שיחין ומערות ע"כ. וכתב הב"י בסי' תקע"ה דלרש"י הא דתנן סביבותיה מתענות כו' בשלא ירדו עליה גשמים כלל היא דאילו ירדו לצמחים ולא לאילנות אין סביבותיה מתענות ולא מתריעות. עכ"ל. ונמצא דלרש"י סביבותיה פירוש מה שסביב ההפרכיא. והר"ן מפרש דהאי ועל כולן קאי אפילו על מכה מהלכת כדלקמן. והטעם לפי שאפילו במהלכת אין לחוש על יותר מכן. וכך שנויה בתוספתא מתריעין על הגובאי וכו' על החרב וכו' ועל כולן וכו'. וע"פ אותה תוספתא מפרש דכל ארץ ישראל מה שהחזיקו עולי מצרים אע"פ שעולי בבל לא החזיקו הוי בכלל הפרכיא לענין זה ע"כ. והתוס' סתמו וכתבו הפרכיא פירוש אותו מלכות. ע"כ. ולא פירשו אי קאי אף אמהלכת. והדעת מכרעת דסברי כרש"י דכיון דבברייתא שלפנינו לא הזכירו בהדיא מכה מהלכת אי איתא דס"ל דבעל כולן נכלל הכל כדעת הר"ן לא ה"ל לסתום אלא לפרש ועיין במשנה ד':

מתענות ולא מתריעות. שכן מצינו ביום הכפורים מתענין ולא מתריעין. ר"ע אומר מתריעין ולא מתענין שכן מצינו בר"ה שמתריעין ולא מתענין. הר"ן בשם הירושלמי: