Talmud BavliTractate Taanit - Chapter 4 - Mishnah 2 תענית פרק ד׳ משנה ב׳
Chapter 4 of 4 · Mishnah 2 of 8
Tractate Taanit - Chapter 4 - Mishnah 2 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Taanit - Chapter 4 - Mishnah 2
אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח), צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי, וְכִי הֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב, וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, הִתְקִינוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כֹּהֲנִים, שֶׁל לְוִיִּם, וְשֶׁל יִשְׂרְאֵלִים. הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר לַעֲלוֹת, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין לְעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:
Comments from Bartenura on Masechet Taanit - Chapter 4 - Mishnah 2
אלו הן מעמדות. מה טעם קאמר, מה טעם תקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו׳:
על כל משמר ומשמר היה מעמד. מקצת שבטי ישראל חלוקים לכ״ד חלקים, שלוחים מכל ישראל לעמוד על הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר:
וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם. אותם שהיו רחוקים מירושלים ולא היו יכולים לעלות לעמוד על הקרבן במשמר שלהן, מתכנסים בבתי כנסיות בעריהן ומתענים ומתפללים וקורין בתורה בכל יום במעשה בראשית להודיע שהעולם עומד על העבודה שעושים במקדש:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Taanit - Chapter 4 - Mishnah 2
לפי שנאמר צו וגו' וסופו תשמרו. לכל ישראל צוה כדפירש הר"ב במשנה ז' פרק ב' ואי אפשר לכל ישראל כולן שיהו עומדין בעזרה בשעת קרבן:
נביאים הראשונים. שמואל ודוד. רש"י. וכן כתיב בדברי הימים א' ט' המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם:
של לוים. שגם הם נתחלקו לכ"ד משמרות. ככתוב בד"ה:
וקוראין במעשה בראשית. פירוש בין אותן שהיו רחוקים ומתכנסים בעריהן בבה"כ בין אותן שהיו בירושלים במקדש. כדפי' הר"ב במשנה דלקמן:
Tractate Taanit - Chapter 4 - Mishnah 2 - Mishnah translated into english
What are the ma’amadot? Since it is said, “Command the children of Israel and say to them: My offering, My food” (Numbers 28:2). Now how can a man’s offering be offered and he is not present? [Therefore] the former prophets instituted twenty-four mishmarot (guards). For each mishmar there was a ma’amad [at the Temple] in Jerusalem consisting of priests, Levites and Israelites. When the time came for the mishmar to go up [to Jerusalem] the priests and Levites went up to Jerusalem and the Israelites of that mishmar assembled in their cities and read the story of creation.