Tractate Taanit - Chapter 3 - Mishnah 2

יָרְדוּ לַצְּמָחִין אֲבָל לֹא יָרְדוּ לָאִילָן, לָאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִים, לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד:

ירדו לצמחים ולא לאילן. כגון שירדו בנחת, שזה יפה לצמחים ולעשבים ואינו מועיל לאילנות:

לאילן ולא לצמחים. שירדו בכח:

לבורות שיחין ומערות. שמכניסין בהן מים לשתות:

אבל לא לבורות כו'. משכחת לה דירדו בנחת ובכח וטובא לא אתיא. גמרא:

לבורות שיחין ומערות. מפורשין במשנה ה' פ"ה דב"ק:

מתריעין עליהן מיד. כדמפרש בברייתא בגמרא על האילנות בפרוס הפסח משום דההיא שעתא מלבלבי אילני. וכל שלא ירדו להם הגשמים הצריכים להם שוב אין מוציאין ענפיהן כהוגן אפי' ירדו להם גשמים לאחר כך. וכן כשירדו לאילן ולא לצמחין כיון שכבר ירד מטר ולא יהיה כפי מה שצריך לזרעים הדבר מראה שהרביעה הצריכה לזריעה תתאחר הרבה או לא תבא כלל. ילפיכך מתריעין עליהן מיד. וכן כשהגיע בפרוס החג כדאיתא בגמרא ולא ירדו גשמים הרבה כדי למלאות מהם הבורות וכו' והרי זה דבר שאינו סובל מתון. שהרי הן מסוכנים שלא ימותו בצמא ולפיכך מתענין ומתריעין מיד. הר"ן בשינוי מעט. ותו בגמרא אם אין להם מים לשתות מתריעין עליהן מיד: