The learning on the whole site is dedicated : For the success of Elyahou ben H'anna & family

Dedicate the site Remove ads

Seder Moed · Taanit

Tractate Taanit - Chapter 1 - Mishnah 7 תענית פרק א׳ משנה ז׳

Chapter 1 of 4 · Mishnah 7 of 7

Tractate Taanit - Chapter 1 - Mishnah 7 : Youtube

Rav Reuven SpolterYoutube

1 video class :

To add a video to this page please click here.

Tractate Taanit - Chapter 1 - Mishnah 7

עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. הַיְחִידִים חוֹזְרִים וּמִתְעַנִּים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן. יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב) הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, וְגוֹ':

Comments from Bartenura on Masechet Taanit - Chapter 1 - Mishnah 7

בבנין ובנטיעה. ודוקא בנין של שמחה כגון בית חתנות לעשות בו חופתו, ונטיעה של שמחה כגון אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלכים תחתיו. אבל בית לדור בו, ונטיעת אילן לפירותיו מותר:

יצא ניסן הגשמים סימן קללה. כשלא ירדו כלל קודם [שיצא] ניסן. וכל הדינים הללו בארץ ישראל וכיוצא בה, אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של ארץ ישראל, כל אחד ואחד שואל הגשמים בזמן שהוא צריך להם, ואם עבר אותו הזמן הידוע להן ולא ירדו גשמים, בית דין של אותו מקום גוזרים תעניות על הצבור אחר שהתענו היחידים כסדר השנוי במתניתין:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Taanit - Chapter 1 - Mishnah 7

ממעטין במשא ומתן. פי' של שמחה דומיא דבנין ונטיעה דשל שמחה דוקא אבל שאר בנינים שרו. ואין לך משא ומתן גדול מזה. תוספת פ"ק דמגילה דף ה' ע"ב:

באירוסין ובנשואין. ר"ל שלא יהיו ששים כלל וחמירי מט' באב שמארסין בו [דהא בסוף מכילתין לא אסר לה] אבל אין לפרש ממעטין אבל ששים קצת דא"כ הוה ליה לפרש השעור מה שהוא קורא ממעטין. תוספות שם:

הנזופין. כמו געורין תרגום ויגער בו ונזף ביה. הרמב"ם:

יצא ניסן. של תקופה כשהגיע השמש לתחלת מזל שור. רמב"ם פ"ג מהלכות תענית. כלומר ולא ניסן של חדש הלבנה ובירושלמי אתמר כמ"ש ב"י סימן תקע"ה:

וירדו גשמים סי' קללה. כן הגירסא במשנה שבגמרא ובשאר ספרים מדויקים. וכן נראה שהיא גירסת הר"ב. אבל נראה לי ליישב גירסת הספר. לפי מה שכתב הר"ב דדוקא כשלא ירדו כלל קודם ניסן מתניתין הכי קאמרה יצא ניסן ולא ירדו גשמים שוב סימן קללה הם. וזה שהתנה הר"ב כשלא ירדו כלל. ירושלמי הביאו הרי"ף. ויש לתת טעם בדבר מההיא דתנינן במשנה ג' פרק ג' דמועד קטן. זרעים שלא שתו לפני המועד דלא פסדי אם לא ישתו ואם שתו פסדי. דחזינן מהכא דזרעים ששתו צריכי למשתי וטוב להם וע"ש. [*ועיין בריש פרק ג' דלקמן וכן שפסקו גשמים וכו']: