Tractate Nazir - Chapter 2 - Mishnah 8 נזיר פרק ב׳ משנה ח׳
Chapter 2 of 9 · Mishnah 8 of 10
Tractate Nazir - Chapter 2 - Mishnah 8 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Nazir - Chapter 2 - Mishnah 8
הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֹאמַר, אִם הָיָה בֶן קְיָמָא, הֲרֵי אֲנִי נְזִיר חוֹבָה. וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי נְזִיר נְדָבָה. חָזְרָה וְיָלְדָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֹאמַר, אִם הָרִאשׁוֹן בֶּן קְיָמָא, הָרִאשׁוֹן חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה. וְאִם לָאו, הָרִאשׁוֹן נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה:
Comments from Bartenura on Masechet Nazir - Chapter 2 - Mishnah 8
הפילה אשתו. ולא ידע אי בר קיימא הוא אי נפל הוא:
אינו נזיר. ומתניתין ר׳ יהודה היא דאמר לא מחית איניש נפשיה אספיקא, וכי אמר כשיהיה לי ולד, על ולד ודאי קאמר:
רבי שמעון אומר יאמר אם היה בן קיימא וכו׳ ר׳ שמעון סבר ספק נזירות להחמיר, הלכך צריך להיות נזיר מספק, ומתנה ואומר אם בן קיימא הוא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה, ומגלח ומביא קרבנותיו לסוף שלשים יום. ובלא תנאי לא היה יכול להביא קרבן מספק. ואין הלכה כר״ש:
חזרה וילדה הרי זה נזיר. שהרי לא נהג נזירות מחמת הנפל, ועכשיו שילדה ולד של קיימא חלה נזירות. ולדברי ר״ש צריך לחזור ולהתנות, דשמא הראשון היה ולד של קיימא:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Nazir - Chapter 2 - Mishnah 8
הפילה אשתו אינו נזיר. כתב הר"ב ומתני' ר' יהודה היא דאמר לא מחית איניש כו' היינו ר' יהודה דס"פ דלעיל גם מתני' ה' דפרק דלעיל כוותיה וע"ש:
ר"ש אומר וכו'. ולא פליג אהא דנולד לו בן דלעיל דכשאמר שיהיה לי בן ודאי לא היה דעתו אלא לבן ודאי. לא לטומטום. ולא פליג ר"ש אלא היכא דהפילה בן זכר דמספקא ליה דשמא הוה בן קיימא והוי בן גמור. תוס':
Tractate Nazir - Chapter 2 - Mishnah 8 - Mishnah translated into english
If his wife miscarries, he does not become a nazirite. Rabbi Shimon says: [in this case] he should say, “If it was a viable child, behold, I am a nazirite from obligation; otherwise behold, I am a voluntary nazirite.” If [his wife] later bears a child, he then becomes a nazirite. Rabbi Shimon says: he should say, “If the first was a viable child, the first [naziriteship] was obligatory, and this one is voluntary; otherwise, the first one was voluntary, and the present one is obligatory.”
Talmud Bavli