Tractate Yoma - Chapter 2 - Mishnah 3 יומא פרק ב׳ משנה ג׳
Chapter 2 of 8 · Mishnah 3 of 7
Tractate Yoma - Chapter 2 - Mishnah 3 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Yoma - Chapter 2 - Mishnah 3
הַפַּיִס הַשֵּׁנִי, מִי שׁוֹחֵט, מִי זוֹרֵק, וּמִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּמִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה, וּמִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, וְהַקְּרָבַיִם, וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּין, וְהַיָּיִן. שְׁלשָׁה עָשָׂר כֹּהֲנִים זָכוּ בוֹ. אָמַר בֶּן עַזַּאי לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ הָיָה קָרֵב:
Comments from Bartenura on Masechet Yoma - Chapter 2 - Mishnah 3
מי שוחט. את התמיד:
מי זורק וכו׳ כל העבודות הללו בפייס אחד הן. שמי שיכלה בו החשבון כמו שפירשנו, זכה, והוא זורק את הדם למזבח אחר שקבל הדם במזרק שהזורק הוא המקבל. והסמוך לו שוחט. ואע״פ שהשחיטה קודמת לקבלת הדם מ״מ מפני שעבודת הזריקה גדולה מן השחיטה שהשחיטה כשרה בזר משא״כ בזריקה דמקבלה ואילך מצות כהונה, לפיכך זכה הראשון שהגיע לו הפייס בזריקה, והסמוך לו בשחיטה. והסמוך לשוחט מדשן את המזבח, והסמוך למדשן את המזבח מדשן את המנורה. וכן כולם:
הראש והרגל. של ימין, בכהן אחד:
ושתי הידים. בכהן שני:
העוקץ. הוא הזנב והרגל של שמאל, בכהן שלישי:
החזה. הוא שומן החזה הרואה את הקרקע, וחותכין אותו אילך ואילך בלא ראשי הצלעות:
והגרה. מקום שהוא מעלה גרה, הוא הצואר, ובו מחוברים קנה הריאה עם הכבד והלב. החזה והגרה בכהן רביעי. ושתי הדפנות בכהן חמישי. והקרבים בששי. והסולת. עשרון למנחת נסכו של תמיד בשביעי. והחביתים, חצי עשרון למנחתו של כהן גדול שקריבה עם התמידים בכל יום שנאמר (ויקרא ו׳:י״ג) מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, בשמיני. והיין ג׳ לוגין לנסך התמיד, בתשיעי:
י״ג כהנים זוכין בו. בפייס זה, י״ג עבודות של כהנים המנויות בהן כפי הסדר הכתוב במשנה:
כדרך הלוכו. בחייו:
היה קרב התמיד. ת״ק סבר הטוב והיפה קרב תחלה. ובן עזאי סבר כדרך הלוכו, הראש והרגל, החזה והגרה, ושתי הידים, ושתי הדפנות, העוקץ והרגל. ואין הלכה כבן עזאי:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Yoma - Chapter 2 - Mishnah 3
מי שוחט כו'. עיין בפי' הר"ב רפ"ג דתמיד:
הראש והרגל. פירש הר"ב דסבר הטוב והיפה קרב תחלה כלומר גודל האברים כדאיתא בגמרא [כ"ה:] [וברש"י]. ואיתא נמי [שם] דמקראי ילפינן דראש קדים. דכתיב (ויקרא א׳:י״ב) את ראשו ואת פדרו וערך. ומשום דרישא נפישא ביה עצמות. קרבה רגל בהדיה ואין בשום אבר כל כך בשר עמו כרגל. כ"פ [המפרש] בתמיד פ"ד:
[*והגרה כתב הר"ב ובו מחוברין קנה הריאה עם הכבד. וכ"כ ג"כ בפ"ג דתמיד. ולא דק דבהדיא תנן בפ"ד דתמיד דכבד היתה קריבה עם דופן הימנית]:
והחביתין. פי' הר"ב מנחתו של כ"ג וכו'. שנאמר מחציתה וגו' וסמיך ליה על מחבת בשמן תעשה לכך קרויה חביתין רש"י ורמב"ם [*ודאפסיק] ביה בין סולת ליין. עיין בפירוש הר"ב ספ"ד דתמיד]:
דרך הלוכו היה קרב. וכתבם הר"ב כדרך ששנו בברייתא והקרבים לא שנאום. דלפי שאין להם תנועה מעצמם מודה בן עזאי דקרבים באחרונה:
Tractate Yoma - Chapter 2 - Mishnah 3 - Mishnah translated into english
The second count:who slaughters [the daily regular offering], who sprinkles [the blood], who removes the ashes from the inner altar, who removes the ashes from the candlestick, 5-10) Who takes the limbs [of the offering up to the ramp], the head and the [right] hind-leg, the two forelegs, the tail and the [left] hind-leg, the breast and the throat, the two flanks, the innards, the fine flour, the cakes and the wine. Altogether thirteen priests merited a task. Ben Azzai said before Rabbi Akiba in the name of Rabbi Joshua: [the daily offering] was offered up in the way it walks.
Talmud Bavli