Tractate Maasrot - Chapter 3 - Mishnah 2

הַמּוֹצִיא פּוֹעֲלָיו לַשָּׂדֶה, בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת, אוֹכְלִין וּפְטוּרִין. וְאִם יֶשׁ לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת, אוֹכְלִין אַחַת אַחַת מִן הַתְּאֵנָה, אֲבָל לֹא מִן הַסַּל וְלֹא מִן הַקֻּפָּה וְלֹא מִן הַמֻּקְצֶה:

המוציא פועליו לשדה. למלאכה אחרת ולא ללקוט פירות, דהשתא אין אוכלין מן התורה:

אוכלין ופטורין. אם נתן להם, דמתנה אינה כמכר:

ואם יש להן עליו מזונות. שקצץ להן:

אוכלין אחת אחת וכו׳ דלא הוי קבע:

ולא מן המוקצה. כרי של תאנים:

[*אוכלין ופטורים. פירש [הר"ב] אם נתן להם דמתנה [אינה] כמכר. ועיין בפירוש הר"ב דסוף משנה א' ממסכת מעשר שני]:

אוכלין אחת אחת. ה"נ רשאין לאכול אחת אחת לפי שאין כאן דבר שיקבעהו בלא המקח הלכך לא סגי המקח לקובעו קודם שנגמרה מלאכתו כרבי יהודה דסוף פרק דלעיל. ושתים לא יאכלו כמ"ש במשנה ה' דפרק דלעיל [*וכן הוא בפירוש שהזכרתי ובלבד שלא יצרף כדפרישית לעיל ע"כ]:

אבל לא מן הסל ולא מן הקופה. דלגבי לוקח הוי כמוליך לשוק דסגי לקובעו כדתנן במשנה ה' פרק קמא. והלוקח עיניו במקחו כדלעיל. ובירושלמי ניחא לא מן הסל לא מן הקופה. ולא מן המוקצה אמאי. ומשני אמר ר' יצחק מוקצה עשו אותו כמצרף: