Talmud BavliTractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 6 מעשרות פרק ב׳ משנה ו׳
Chapter 2 of 5 · Mishnah 6 of 8
Tractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 6 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 6
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, הֵילָךְ אִסָּר זֶה בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבֹר לִי, בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבֹר לִי, מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל. בְּרִמּוֹן שֶׁאָבֹר לִי, פּוֹרֵט וְאוֹכֵל. בַּאֲבַטִּיחַ שֶׁאָבֹר לִי, סוֹפֵת וְאוֹכֵל. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ בְּעֶשְׂרִים תְּאֵנִים אֵלוּ, בִּשְׁנֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת אֵלוּ, בִּשְׁנֵי רִמּוֹנִים אֵלוּ, בִּשְׁנֵי אֲבַטִּיחִים אֵלוּ, אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר, מִפְּנֵי שֶׁקָּנָה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקָע:
Comments from Bartenura on Masechet Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 6
שאבור. שאברור ואבחר:
בורר ואוכל. תולש אחת אחת ואוכל אבל אם תלש וצירף שתים חייב:
מגרגר. מלקט גרגיר גרגיר ואוכל:
פורט. בעוד הרמון במחובר פורט ממנו גרגיר גרגיר ואוכל:
ובאבטיח סופת ואוכל. גרסינן, כלומר חותך חתיכות דקות ואוכל:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 6
בעשר תאנים. אבל בירושלמי [*וכן במשנה דפי' שהזכרתי] בעשרים כמו בסיפא וכן העתיק הרמב"ם בפרק ה'. וזה שהקדים תאנים לאשכול שלא ככתוב כתבתי במשנה ח' פ"ו דברכות [ודע כי טעות יש שם. וכצ"ל שם וכן בבכורים המתבכר תחלה וכו'] :
מגרגר ואוכל. פירוש בעודו במחובר כמ"ש הרמב"ם בפירושו ובחבורו שלא יכרות האשכול כולו. כדי שלא יתחייב במעשרות שהרי לא קנה אלא הנתלש משא"כ בסיפא דאמר אלו במחובר קנה. ותנן בריש פ"ה דקונה במחובר לא נקבע למעשר והר"ב שפי' במחובר גבי רמון. הוא הדין לאשכול ואבטיח. והר"ש כתב במחובר גבי רמון ואבטיח ויותר היה נכון לפרש באשכול שהוא הראשון ומינה לאינך כמו שעשה הרמב"ם בפירושו:
[*מפני שקנה במחובר לקרקע. ונעשה כבעל הגינה דתנן לעיל בפרק קמא דאוכל מהן עראי עד שמגיע לביתו ועוד תנן לקמן [בריש פ"ה] במחובר לקרקע פטור. לשון הר"ש]:
Tractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 6 - Mishnah translated into english
One who says to his friend: “Here is an issar for ten figs which I choose for myself,” he may choose them and eat [one at a time without tithing]. [If he said] “For a cluster of grapes which I choose for myself,” he may pick grapes from the cluster and eat. [If he said], “For a pomegranate which I choose for myself,” he may take apart [the pomegranate] and eat [it one piece at a time]. [If he said] “For a watermelon, which I choose for myself,” he may slice and eat [it one piece at a time]. But if he said “For these twenty figs,” or “For these two clusters,” or “For these two water-melons,” he may eat them in his usual way and be exempt [from tithe], because he bought them while they were still attached to the ground.