Talmud BavliTractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 7 מעשרות פרק ב׳ משנה ז׳
Chapter 2 of 5 · Mishnah 7 of 8
Tractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 7 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 7
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת עִמּוֹ בִּתְאֵנִים, אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים, אוֹכֵל וּפָטוּר. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנֵי בֵיתִי, אוֹ שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי, הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּב. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה, בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר, וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַיָּב, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה. זֶה הַכְּלָל, הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, פָּטוּר, וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב:
Comments from Bartenura on Masechet Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 7
לקצות בתאנים. לעשות קציעות. יש מפרשים לשטחן ליבש, וי״מ לחתכן במקצועות שרגילים לחתוך בהם התאנים:
ואמר לו ע״מ שאוכל תאנים. ולא היה צריך לתנאי זה דבלאו הכי אוכל בדין תורה דכתיב (דברים כ״ג:כ״ה) כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו׳, ובפועל הכתוב מדבר, הלכך לא הוי כמקח ואינו קובע למעשר:
ע״מ שאוכל אני ובני. אכילת בנו הוי מקח וקובע:
ולאחר הקציעה. שגמר כבר פעולתו, אינו אוכל בדין תורה ובא לאכול מכח התנאי והוי כמקח:
האוכל מן התורה פטור. ובפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פז) מפרש אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 7
השוכר את הפועל לקצות וכו' ובנו אוכל וחייב וכו' ולאחר הקציעה חייב. סתמא דלא כר' יהודה דסוף פרקין שסובר דכל מקח דלקצות פטור. ועיין עוד לקמן בסמוך:
או שיאכל בני בשכרי. פי' רש"י בבבא מציעא ד' צב בשכר שקצצת לי. והתוס' מפרשים בשכרי היינו תחתי וחייב אפי' על מה שהיה אוכל האב. לא בלבד על מה שיאכל הוא יותר מן האב. משום דמיחזי כמקח:
Tractate Maasrot - Chapter 2 - Mishnah 7 - Mishnah translated into english
One who has hired a worker to help him harvest figs, and he [the worker] said to him “On condition that I may eat the figs,” he may eat them and he is exempt [from tithing]. [If he said,] “On condition that I and my son may eat,” or “that my son may eat of them in lieu of my receiving a wage,” he may eat and he is exempt [from tithing], but his son may eat but he is liable [for tithes]. [If he said,] “On condition that I may eat of them during the time of the fig harvest, and after the fig harvest,” during the time of the fig harvest he may eat and he is exempt [from tithing], but if he eats after the fig harvest he is liable, since he does not eat of them in the manner mandated by the Torah. This is the general rule: one who eats in a manner mandated by the Torah is exempt [from tithes], and one who does not eat in the manner mandated by the Torah is liable.