Tractate Zevachim - Chapter 8 - Mishnah 9

הַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַנִּתָּנִין לְמַעְלָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִתֵּן לְמַעְלָה, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה כְּאִלּוּ הֵן מַיִם, וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן לְמָטָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן, כָּשֵׁר:

הנתנין למטה. מחוט הסקרא. כגון דם עולה ואשם ושלמים ובכור ופסח ומעשר, שנתערבו בדם חטאת שהוא ניתן למעלה:

ר׳ אליעזר אומר יתן למעלה. מתנות חטאת. ואע״פ שדם התחתונים מעורב בו. הואיל ואינו מתכוין לתת התחתונים למעלה רואה אני אותם כאילו הם מים. ומפני שמצוה להקדים עליונים לתחתונים, שכל החטאות קודמות לעולות, הלכך נותן למעלה תחלה ואח״כ למטה, ונתינת מטה תעלה לו לשפיכת שיריים של חטאת ולהתחלת מתנות עולה:

ישפכו לאמה. דלית להו רואים:

ואם לא נמלך ונתן כשר. דהא ניתן ממנו למעלה. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

יתן למעלה וכו' ויחזור ויתן למטה. כתב הר"ב שמצוה להקדים עליונים וכו' כדתנן בפ"י מ"ב. ומ"ש ונתינת מטה תעלה לו לתחלת מתנות עולה. עמ"ש בזה במשנה דלקמן בס"ד:

ואם לא נמלך ונתן כשר. פירש הר"ב דהא ניתן ממנו למעלה וכן לשון רש"י כשר העליון דהא ניתן ממנו למעלה ומסיים בברייתא דיחזור ויתן למטה. וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מה' פה"מ. ותמהו התוספות בפ"ב [סוף] דף כ"ו שהרי כבר נתכפר כיון שהגיע הדם למזבח בכל מקום והבשר נפסל ואין לו תקנה בחזרה כמ"ש במ"ב פ"ג. אבל לר"א לא קשיא למאי דמסקינן לקמן במ"י דס"ל דאין בילה. ובמי"א אתרץ בס"ד גם לרבנן: