Tractate Zevachim - Chapter 5 - Mishnah 2

פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב. אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּשֶׁן:

פרים הנשרפים. פר העלם ופר כהן משיח, שאין נאכלים לכהנים אלא נשרפים חוץ לירושלים:

ושעירים הנשרפים. שעירי עבודה זרה. שהוקשו לפר העלם לכל דבריהם:

הזיה על הפרוכת. שבע הזיות על הפרוכת. אבל בין הבדים לא כתיב בהו הזיה כמו בפר של יום הכיפורים דכתיב ביה (שם) והזה באצבעו על פני הכפורת:

אלו ואלו. של יום הכיפורים ושאר הנשרפים:

נשרפים בבית הדשן. למקום שמוציאים שם את הדשן של מזבח החיצון, דכתיב ביה (שם ו׳) והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה. ובפרים הנשרפים כתיב (שם ד׳) אל שפך הדשן ישרף:

פרים הנשרפים. לשון הר"ב פר העלם ופר כהן משוח. ענינם נשנה במסכת הוריות ועיין בסמוך:

ושעירים הנשרפים. לשון הר"ב שעירי ע"ז שהוקשו לפר העלם. כמ"ש במ"ב פ' דלעיל וגם לשון רש"י דנקט לעיל פר העלם אף על גב דשעירים בלשון רבים. וטעמא דשעירים בלשון רבים דקי"ל דשאר שבטים מביאין על ידיהם כדאיתא בספ"ק דהוריות. וביומא פ"ה ד' נ' תניא כה"ג. והקשו התוס' דה"ל למתני (פר) [פרי העלם דבר] נמי בלשון רבים. שהרי כמו כן כל השבטים מביאין. ותירצו דאתי למטעי למימר דאיירי נמי בפר שמביא צבור בע"ז. וזה אינו דההוא עולה הוי ע"כ:

אלו ואלו כו'. לשון הר"ב ובפרים הנשרפים כתיב על שפך הדשן ישרף. והשתא הוקשו כדלעיל שם. רש"י: