Tractate Zevachim - Chapter 1 - Mishnah - 4

Tractate Zevachim - Chapter 1 - Mishnah 4

הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, קִבֵּל, וְהִלֵּךְ, וְזָרַק, שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן, פְּסוּלִים. כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן, לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם הַפֶּסַח. שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים, בַּשְּׁחִיטָה וּבַקִּבּוּל וּבַהִלּוּךְ וּבַזְּרִיקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִלּוּךְ, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בִשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בְהִלּוּךְ, שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ, הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ, אֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסָלֶת:

Comments from Bartenura on Masechet Zevachim - Chapter 1 - Mishnah 4

קבל והלך וזרק. או או קתני. ששחטו שלא לשמן, או קבל הדם במזרק, או הוליך הדם למזבח, או זרק. כל אחת מארבע עבודות הללו שעשה שלא לשמן, בפסח ובחטאת, פסל. ובשאר זבחים, לא עלו לבעלים לשם חובה. ואפילו עשה אחת מארבע עבודות הללו לשמן ושלא לשמן יחד, בין שהקדים מחשבת לשמן למחשבת שלא לשמן בין שהקדים מחשבת שלא לשמן למחשבת לשמן, בכל ענין פסול:

אבל אפשר שלא בהלוך. הלכך לא חשיבא למפסל. וחכמים אומרים, אף על גב דאפשר שלא בהלוך, מחשבה פוסלת בה. דעבודה שאפשר לבטלה שמה עבודה, והולכת הדם עבודה היא, שהרי פסולה בזר, דכתיב ושחט והקריבו בני אהרן הכהנים, מקבלה ואילך מצות כהונה:

המהלך במקום שהוא צריך להלך. הולכה זו, מחשבה פוסלת בה. כיצד, קבלו בחוץ להלן מן המזבח והכניסו בפנים, שקירבו לצד המזבח, זהו הלוך שצריך להלך, ומחשבה פוסלת בו. קבלו בפנים סמוך למזבח והוציאו לחוץ, זהו הלוך שאינו צריך, ואין מחשבה פוסלת בו. חזר והכניסו, זהו הלוך הצריך. ואין הלכה כר׳ אלעזר ולא כר׳ שמעון:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Zevachim - Chapter 1 - Mishnah 4

או לשמן ושלא לשמן או שלא לשמן ולשמן וכו'. פירש הר"ב ואפילו עשה אחת מארבע עבודות הללו לשמן ושלא לשמן יחד כו'. עיין במ"ב פ"ה דפסחים. כי שם הארכתי. עוד עיין מ"ש במ"ח פ"ח דב"מ. ובמ"ג פ"ד דפרה:

שהזבח נפסל כו' ובהלוך. פירש הר"ב והולכת הדם עבודה היא שהרי פסולה בזר כו' ש"מ דכל הכשר בזר לאו עבודה היא. וקשיא שחיטה דכשרה בזר כדתנן בספ"ג ותו בגמרא בפרקין דף י"ד ע"ב בהדיא אמרינן שחיטה לאו עבודה היא וכמו שאוכיח ג"כ בספ"ג דתמיד בס"ד וא"כ אמאי תפסל הזבח בשחיטה וי"ל דשאני שחיטה דבהנהו קראי דמעטיה רחמנא שלא לשמה בפסח. וחטאת. זביחה ושחיטה כתיב בהו בהדיא:

Tractate Zevachim - Chapter 1 - Mishnah 4 : Transliteration

Tractate Zevachim - Chapter 1 - Mishnah 4 - Mishnah translated into english

A pesah and a hatat which were slaughtered not in their own name, or he received [the blood], and carried it [to the altar] and sprinkled [it] not in their own name, Or in their own name and not in their own name, or not in their own name and in their own name, they are disqualified. What is the case of ‘in their own name and not in their own name’? In the name of it being a pesah [first] and [then] in the name of it being a shelamim. ‘Not in their own name and in their own name:’ in the name of a shelamim [first] and [then] in the name of a pesah. For a sacrifice can be disqualified in [any one of] the four elements: slaughtering, receiving, carrying and sprinkling. Rabbi Shimon declares it valid if carried [with the wrong intent], for Rabbi Shimon said: it is impossible [to have a valid sacrifice] without slaughtering, without receiving and without sprinkling, but it is possible without carrying. [How so]? One slaughters it at the side of the altar and sprinkles. Rabbi Elazar says: if one goes where he needs to go, an [illegitimate] intention disqualifies [it]; where he doesn’t need to go, an [illegitimate] intention does not disqualify [it].