Tractate Parah - Chapter 6 - Mishnah 5

הַמְפַנֶּה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת, אוֹ לְתוֹךְ הַגֵּבִים, פְּסוּלִים לַזָּבִים וְלַמְצֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בְכֶלִי:

המפנה את המעין לתוך הגת. שעשה חריץ מן המעין עד הגת כדי שיפנו שם מי המעין, ואחר כך הפסיקן:

גת. בור שעושין לפני הגת כדי לקבל את היין, קרוי גת:

גבים. לשון עשה הנחל הזה גבים האמור בספר מלכים [ב׳ ג׳]. והוא רקק של מים:

פסולים. לזבים לטבילה, דלאו מים חיים נינהו:

ולמצורעים. דבעינן מים חיים להזות עליו עם דם הצפור:

ולקדש [בהן] מי חטאת. בעינן מים חיים, והני כיון דהפסיקן לאו מים חיים נינהו. והא דקתני מפני שלא נתמלאו בכלי, כדי לפוסלן לקידוש בכל ענין אפילו בא לקדש בתוך הגת או בתוך הגבים עצמן:

הגבים. פי' הר"ב שהוא רקק של מים. וכ"כ הר"ש אלא שהר"ב כתב שהוא ל' גבים דמלכים ב' ג'. והר"ש כתב שהוא ל' כמשק גבים שוקק בו דישעיה ל"ג ד'. ומשניהם בלתי מובן שיהיה רקק מים שהוא מלא רפש וטיט כדפי' הר"ב במשנה ד' פי"א דשבת אבל משמעות שני הכתובים שהם מלאים מים זכים דהא דמלכים ודאי הכי הוא שהנביא בישר שיהיה להם מים לשתות וכמשק גבים פירושו כנהמת המים הנופלים לבורות. והנביא בא להפליג הנהימה של השלל שיהיה רב מאד וכל שהבור מלא רפש וטיט אין הניהום כ"כ כמו כשהיא ריקנית מרפש וטיט. ועוד ק"ל דתיפוק ליה דהוי מי בצים דבפ"ח משנה י'. אכן נ"ל דשאני [הכא] וכמו נפל חרסית כו' דספ"ח. ע"ש. ונ"ל דלהר"ש יש לישב קצת דלא ראיתי מה שפי' על רקק ויכול להיות שיפרשהו אמת המים כדפי' הרמב"ם. א"נ כדפירש"י בפ"ב דחולין דף כ"ז גרביל"א שיש בה מים ויבשה. ומ"מ לא אדע למה לא כתב בור דעלמא והרי התרגום מתרגם בור גובא אצל יוסף. א"נ ה"ל לכתוב מלשון לחשוף מים מגבא דישעיה ל' י"ד. שוב מצאתי שכ"כ הר"ש והר"ב בריש מסכת מקואות:

מפני שלא נתמלאו בכלי. פי' הר"ב דקתני הכי כדי לפסלן כו' אפי' בא לקדש בתוך הגת כו'. ולא דמי למים שהמשיך מן המעין לחבית בעלי קנים דגת וגבים לאו כלים נינהו. ואפי' קודם שהפסיקן: