Tractate Kiddushin - Chapter 3 - Mishnah 6

הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲדַבֵּר עָלַיִךְ לַשִּׁלְטוֹן וְאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כְּפוֹעֵל, דִּבֶּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן וְעָשָׂה עִמָּהּ כְּפוֹעֵל, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא, רָצָה הָאָב, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָה מְקֻדֶּשֶׁת. מֵת הָאָב, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. מֵת הַבֵּן, מְלַמְּדִין הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה:

ואעשה עמך כפועל. בפעולת יום אחד. ולאו דמקדש לה בשכר פעולה, דכיון דקי״ל ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, נמצא כשגמר פעולתו הוי שכירותו מלוה אצלה, והמקדש במלוה אינה מקודשת. אלא דמקדש לה השתא בפרוטה ע״מ שיעשה אח״כ עמה כפועל:

ע״מ שירצה אבא. בגמרא מפרש שלא ימחה אבא. וכשקבע זמן למחאתו, כגון שאמר שלא ימחה אבא כל שלשים יום. הלכך רצה האב, שעברו שלשים יום ולא מיחה, הרי זו מקודשת. לא רצה, שמיחה בתוך שלשים, אינה מקודשת:

מת האב. תוך שלשים, הרי זו מקודשת, דאמרינן מאן מחי:

מת הבן. בתוך ל׳, מלמדים את האב שימחה, כדי שלא תהא זקוקה ליבם:

על מנת שאדבר עליך לשלטון וכו'. פירש הר"ב ולאו דמקדש לה בשכר פעולה כו' גמ'. והא קמ"ל מתני' דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף דאל"ה פשיטא דתנאי זה מועיל כשאר תנאין דעלמא רש"י ור"ן. ועיין במשנה ג' פ"ט דב"ק. ומ"ש הר"ב כשגמר פעולתו כלומר ואז יחולו הקדושין:

דבר עליה לשלטון. מסיים הרמב"ם בפ"ה מה"א והניחה השלטון ולא תבעה והיינו כהתוספתא שכתב הרא"ש דתני אם דבר עליה לשלטון כדרך המדברים*) דמשמע שדברים ידועים הן מה שיש לו לדבר עליה:

מקודשת. לשון הטור סי' ל"ח אם יש עדים שעשה עמה כפועל ודבר עליה לשלטון מקודשת בודאי ואם אין עדים מקודשת מספק וממשנה ב' ע"מ שיש לי מאתים זוז וכו' הוא שלמד כן:

ע"מ שירצה אבא. אביו של חתן. רש"י: