Tractate Kiddushin - Chapter 3 - Mishnah 2

הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְהוּא יִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם, נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיֶּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֶשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיַרְאֶה לָהּ. וְאִם הֶרְאָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:

הרי את מקודשת לי. בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז:

ויתן. ומשיתן נתקדשה למפרע, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:

הרי זו מקודשת ויש לו. אם יש עדים שיש לו. ואם לא נודע שיש לו, הרי זו מקודשת מספק, שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:

ואם הראה על השלחן. שהיה שולחני והראה על השלחן מעות שאינן שלו, אינה מקודשת:

והוא יתן. עיין בפירוש הר"ב משנה ה' פרק ז' דגיטין:

על מנת שאתן לך מכאן וכו' ואם לאו אינה מקודשת. גמ' פשיטא. מהו דתימא לאו תנאה הוא ולזרוזי קאמר. קמ"ל. ופי' הר"ן כלומר דתנאי זה אע"פ שהוא מתנה אותו אף היא ודאי לא נתרצית אלא בכך וסד"א דלאו משום קפידא קא עבדה ושיהו הקדושין תלוין בזה אלא לזרוזי בלחוד שישלים לה תנאו הוא דאמרה בתוך שלשים יום. קמ"ל דקפידא הוי אם לא נתנם בתוך ל' [יום] אינה מקודשת:

[*לך וברי"ף גריס ליך. וכן לקמן. ומיהו אין קפידא כמ"ש במשנה ח' פי"א דנדרים]:

ויראה לה. אפי' איכא סהדי דיכול לאחזויי לה לא הוו קדושין עד דמחזי לה דלהכי אמר לה על מנת שאראך ולא אמר לה ע"מ שיש לי. דלא ניחא לה למסמך אסהדי עד דמחזי לה. ומכי מחזי לה אגלאי מלתא דמעיקרא תפסו בה קדושין. טור אה"ע סימן ל"ח בשם הרמ"ה:

ואם הראה לה על השלחן. פירש הר"ב שהיה שולחני. ופרכינן בגמ' פשיטא. ומפרקינן לא צריכא דאע"ג דנקיט דמי בעסקא. פירש"י בעיסקא למחצית שכר היו לפניו על שולחנו להחליף ולהשתכר. וכתב הר"ן ויש מי שפירש שאע"פ שהרויחו בכדי שיעשו לחלקו ק"ק זוז. אפ"ה אינה מקודשת. דכיון שלא הגיע זמן העסק ורווחא לקרנא משתעבד כדאיתא בהמקבל [דף ק"ה] לא חשיבי כשלו. ע"כ: