Tractate Bava Kamma - Chapter 9 - Mishnah 7 בבא קמא פרק ט׳ משנה ז׳
Chapter 9 of 10 · Mishnah 7 of 12
Tractate Bava Kamma - Chapter 9 - Mishnah 7 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Bava Kamma - Chapter 9 - Mishnah 7
נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. וְכֵן בְּפִקָּדוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה) בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ וְאָשָׁם. הֵיכָן פִּקְדוֹנִי, אָמַר לוֹ אָבָד, מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
Comments from Bartenura on Masechet Bava Kamma - Chapter 9 - Mishnah 7
ונשבע לו על החומש. שבועה שניה, שנתנו לו, והודה שלא נתנו:
הרי זה משלם חומש על חומש. חומשו של חומש, דחומש ראשון נעשה קרן:
עד שיתמעט וכו׳ שאם חזר ונתן לו חומש ראשון ונשבע על השני והודה, משלם חומשו וחומשו של חומש שני, וכן לעולם. שנאמר (שם) וחמישיתיו יוסף עליו, התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחד:
תשומת יד. הלואה:
עשק את עמיתו. שכר שכיר:
משלם קרן. דאין חומש ואשם אלא אם כן הודה. דכתיב בגזל הגר בפרשת נשא, והתודה:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Bava Kamma - Chapter 9 - Mishnah 7
נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש. הוא הדין אם לא נתן לו את הקרן ונשבע אתרויי' אקרן ואחומש היה מוסיף חומש על חומש. אלא אורחא דמלתא נקט דאקרן אין נשבעין שני פעמים והוא הדין אם נשבע על החומש דיוליכנו אחריו למדי כיון שנשבע עליו נעשה כגזלן. תוספות:
וכן בפקדון וכו' הרי זה משלם וכו'. וכן לענין דיני נשבע והודה וכן מפורש ברמב"ם ריש פ"ז מה' גזלה. ותנא דידן נקט בגזל משום דפרקין בדיני גזל איירי:
והעדים מעידין אותו שאכלו כו' עי' מ"ש לקמןד"ה שגנבו]:
Tractate Bava Kamma - Chapter 9 - Mishnah 7 - Mishnah translated into english
If he had paid him the value and had sworn [falsely] to him concerning the [added] fifth, he must pay a fifth on the fifth [and so on] until the value [of the added fifth] becomes less than a perutah’s worth. So too with a deposit, as it says: “In a matter of deposit or a pledge or through robbery, or by defrauding his fellow, or by finding something lost and lying about it” (Leviticus 5:21-2, such a one must pay the value and the [added] fifth and bring a Guilt-offering. [If a man said], “Where is my deposit?” and the other said, “It is lost,” [if the one says,] “I adjure thee”, and the other says, “Amen!”, and witnesses testify against him that he consumed it, he need pay [only] the value. But if he confessed it of himself, he must repay the value and the [added] fifth and bring a Guilt-offering.
Talmud Bavli