Tractate Avodah Zarah - Chapter 4 - Mishnah 12

Tractate Avodah Zarah - Chapter 4 - Mishnah 12

הַמְּטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ, וְהַלָּה כוֹתֵב לוֹ, הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת, מֻתָּר. אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן, וְאָסְרוּ חֲכָמִים:

Comments from Bartenura on Masechet Avodah Zarah - Chapter 4 - Mishnah 12

והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר. אם הבית פתוח לרה״ר וישראלים דרים באותה העיר, כדאמרינן לעיל:

אבל אם רצה וכו׳ דהשתא הוי היין משכון אצל הנכרי הואיל ויש לו מלוה על היין, אסור. דלא מרתת, דסבר אי חזו לי ותבע לי, אמינא דידי הוא. ואע״פ שמפתח וחותם ביד ישראל, אסור:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Avodah Zarah - Chapter 4 - Mishnah 12

ואסרו חכמים. פירש הר"ב דלא מרתת דסבר אי חזו לי ותבעו לי אמינא דידי הוא ויאמר ויהי מה אם ידעו בו לא יקחו ממני. הרמב"ם פי"ג מהל' מאכלות אסורות: