Tractate Sukkah - Chapter 1 - Mishnah 9

הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים. הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים, פְּסוּלָה:

המשלשל. מוריד. שהתחיל לארוג הדפנות סמוך לסכך ואורג ובא כלפי מטה:

שלשה טפחים פסולה. היינו שיעור שיזדקר הגדי בבת אחת ויכנס, דאמרן דבכהאי גוונא אינה מחיצה:

כיון שהגיע לעשרה כשרה. ואפי׳ אינן מגיעות לסכך ומופלגות ממנו הרבה:

רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה. דיו באריגת עשרה:

כך מלמעלה למטה. ואפילו גבוהות מן הארץ הרבה. דסבר מחיצה תלויה מתרת. ואין הלכה כר׳ יוסי:

הרחיק את הסיכוך. לאו בגובה קאמר, אלא ברוחב, שהניח אויר בין דופן לסכך, באורך הסוכה או ברחבה:

[*שלשה טפחים פסולה. [כתב הר"ב] היינו שעור שיזדקר כו'. פירש"י בפ' כיצד הרגל ד' כ"א זקירה קפיצה]: