Tractate Niddah - Chapter 1 - Mishnah 5

אֵיזוֹהִי זְקֵנָה. כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְעֻבֶּרֶת וּמֵנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלשׁ עוֹנוֹת, דַּיָּן שְׁעָתָן:

כל שעברו עליה שלש עונות. עונה בינונית היא שלשים יום. ומכיון שעברו עליה שלש עונות בינונית אחר שהגיעה סמוך לזקנתה, דיה שעתה. וסמוך לזקנתה נקרא, כל שקורים לה אימא אימא מחמת זקנתה ואינה מקפדת:

כל אשה. ואפילו אינה זקנה, ועברו עליה שלש עונות ולא ראתה, דיה שעתה:

מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות. אבל לא עברו עליהן, לא. ודלא כתנא קמא דאמר מעוברת משיוודע העובר, ומניקה משנולד. ואין הלכה לא כר׳ אליעזר ולא כר׳ יוסי:

סמוך לזקנתה. פירש הר"ב. כל שקורין לה אימא אימא מחמת זקנתה ואינה מקפדת. גמ'. וכתבו התוספות בירושל' פריך וכי בדעתה תלויה הדבר ומשני כל שראויה לקרותה אימא:

רבי יוסי אומר מעוברת ומניקה שעברו עליהן ג' עונות. וא"ת מעוברת לת"ק נמי הא בעי לסוף ג' חדשים וי"ל דכשאתה מונה חדשים אי אתה מונה צ' יום דלפחות יש בג' חדשים האחד מהן חסר. דמש"ה דייק הר"ב לפרש במ"י פ"ד דיבמות אדתנן היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיש לה ג' חדשים. דהנך ג' חדשים הם תשעים יום. ועי"ל דר"י ס"ל דעד שיעברו עליה ג' עונות לא אמרינן דיה שעתה. ואם הוכר עוברה ועדיין לא עברו עליה ג' עונות. מטמאה מעת לעת או מפקידה לפקידה. ולת"ק אע"פ שלא עברו עליה ג' עונות. משהוכר עוברה דיה שעתה. ושוב מצאתי כך בב"י סוף סימן קפ"ט שכתב בשם הרשב"א דטעמא דמלתא דמשום דהרי זו כחולה ודמיה מסולקים. ומשעה שהוכר העובר. ראשה ואיבריה כבדים עליה. אבל קודם שהוכר עוברה. אין ראשה ואיבריה כבדים עליה. ור"י חלוק בדבר. ולא חשיב לה מסולקת דמים. אא"כ פסקה מדם ועברו עליה ג' עונות. ע"כ: