Tractate Niddah - Chapter 2 - Mishnah 2

Tractate Niddah - Chapter 2 - Mishnah 2

נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין וְחַיָּבִין קָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אוֹתְיוֹם, טְמֵאִין וְחַיָּבִין קָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן, טְמֵאִים מִסָּפֵק וּפְטוּרִים מִן הַקָּרְבָּן:

Comments from Bartenura on Masechet Niddah - Chapter 2 - Mishnah 2

נמצא דם על שלו. אפילו שהה זמן ארוך לאחר בעילה קודם קינוח, בידוע שהיה דם בשעת תשמיש:

טמאין. שניהם, טומאת שבעה, כדין בועל נדה:

אותיום. תיכף ואין לו דומה במשנה:

טמאים מספק. שניהם טמאים שבעה ימים, ומיהו טומאת ספק היא לתלות אבל לא לשרוף:

ופטורים מן הקרבן. מחטאת קבוע, אבל חייבים באשם תלוי:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Niddah - Chapter 2 - Mishnah 2

נמצא על שלו טמאין וחייבין קרבן. וניחוש דלמא דם מאכולת [פי' כינה] הוא [ואמאי טמאין ודאי ושורפין עליה תרומה [ולהתחייב בקרבן] וה"נ דילמא מייתי חולין לעזרה] א"ר זירא אותו מקום בדוק הוא אצל מאכולת. וא"ד דחוק הוא אצל מאכולת. ואיכא בינייהו כו'. גמרא:

ופטורין מן הקרבן. פי' הר"ב מחטאת קבוע אבל חייבים באשם תלוי. וכן במ"ב פ"ד דיבמות. ולא כן בריש פ"ד דכריתות. ושם הארכתי בס"ד: