Tractate Meilah - Chapter 5 - Mishnah 2

נֶהֱנָה בְכַחֲצִי פְרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְרוּטָה, אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בְשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד וּפָגַם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר, הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁנֶּהֱנֶה בְשָׁוֶה פְרוּטָה וְיִפְגֹּם בְּשָׁוֶה פְרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד:

ופגם בכחצי. שיעור. כגון, לבש בגדי קודש בהנאת שיעור שוה חצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה, שקרע בו ופגמו כשיעור חצי פרוטה:

ששנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד. שיש בו פגם ולא פגם:

ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר. כגון שפך משקה של קודש ולא נהנה: הרי זה לא מעל עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד. בעצמו, ויהיה דבר שיש בו פגם. דבמעילה כתיב (ויקרא ה׳:ט״ו,) וחטאה בשגגה, ובאוכל תרומה כתיב (במדבר י״ח:ל״ב) ולא תשאו עליו חטא, מה חטא האמור באוכל תרומה פוגם ונהנה, ובמה שפגם נהנה, אף חטאת האמור במעילה צריך שיהיה פוגם ונהנה ובאותו דבר בעצמו שפוגם נהנה ולא בדבר אחר:

או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בש"פ בד"א. ל' הר"ב כגון ששפך משקה של קדש ולא נהנה. וכ"פ רש"י ומלישנא דמתני' משמע שהוא נהנה בשעה שפוגם. אלא שאין שניהם בדבר אחד. וזה לא פירשו והוא דחוק. ולשון הרמב"ם כגון שקרע קצת מבגד הקדש ונתן אותה חתיכה שקרע בבגדו ולבש אותה ונתקשט בו ונהנה בש"פ בתכשיטו. ולא פגם בחתיכה שום דבר אבל פגם בבגד הקדש שקרע ממנו בש"פ ה"ז נהנה ופגם אבל הדבר שפגם לא נהנה באותו הפגם עצמו:

הרי זה לא מעל עד שיהנה כו'. לשון הר"ב ויהיה דבר שיש בו פגם וז"ל רש"י והכא מיירי בדבר שיש בו פגם וקסבר דכתרומה בעינן דפגימתו והנאתו כאחת: