Tractate Pirkei Avot - Chapter 4 - Mishnah 13

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:

הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד. שֶׁיְּהֵא תַּלְמוּדְךָ בְּדִקְדּוּק וְכַהֲלָכָה:

שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. אִם תִּטְעֶה בְּהוֹרָאָה מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא דִּקְדַּקְתָּ בְּתַלְמוּדְךָ וְתָבֹא לְהַתִּיר אֶת הָאָסוּר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עַל יָדְךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ מֵזִיד:

שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם. הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, שֶׁחִיְּבָה הַתּוֹרָה לִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד:

כֶּתֶר תּוֹרָה. כְּתִיב בֵּיהּ (ויקרא יט) וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה:

כֶּתֶר כְּהֻנָּה. כְּתִיב בֵּיהּ (שם כ"א) וְקִדַּשְׁתּוֹ קָדוֹשׁ יִהְיֶה לָךְ:

כֶּתֶר מַלְכוּת. כְּתִיב בֵּיהּ (דברים י"ז) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ:

וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב. מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וּשְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו, לֹא מָצִינוּ לוֹ כֶּתֶר בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ חַיָּבִים לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, וְהוּא עוֹלֶה עַל גַּבֵּי כֻּלָּן, שֶׁכָּל הַשְּׁלֹשָׁה כְּתָרִים צְרִיכִים לוֹ. שֶׁאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא וְסַנִּי שׁוּמְעָנֵיהּ, שָׁרֵי לְבִזּוּיֵהּ. וְאִם כֹּהֵן גָּדוֹל הוּא, אָמְרִינַן בְּיוֹמָא (דף ע"א) יֵיתוֹן בְּנֵי עַמְמַיָא לִשְׁלָם דְּעָבְדִין עוּבְדֵי אַהֲרֹן, וְלֹא יֵיתוֹן בְּנֵי אַהֲרֹן לִשְׁלָם דְּלֹא עָבְדִין עוּבְדֵי אַהֲרֹן. וְאִם מֶלֶךְ הוּא, כְּתִיב (שמות כב) וְנָשִׂיא בְּעַמְּךָ לֹא תָאֹר, בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ:

הוי זהיר בתלמוד. במד"ש כתב בשם הריטב"א שיש גורסין בתלמיד והכונה להזהיר שילמד לתלמיד כראוי ששגגת התלמיד בהוראתו עולה זדון לרב שמלמד אותו:

[*וכתר שם טוב וכו'. הא דכתב הר"ב אמרינן ביומא פרק בא לו (יומא דף ע"א) ריש ע"ב דעובדא היה בכ"ג שיצא מבית המקדש וכ"ע אזלו בתריה. וכיון דחזינהו לשמעיה ואבטליון שבקוהו (לכה"ג) [בגמרא לדידיה] ואזלי בתר שמעיה ואבטליון [לסוף] אתו שמעיה ואבטליון לאפטורי מכה"ג. ואמר להו ייתון בני עממין לשלם. דרך גנאי שבאו מסנחריב כדפי' הר"ב בפ"ק משנה י' והשיבו לו ייתון וכו' דלא עבדי וכו' פירש"י שהוניתנו אונאת דברים ואמר מר לא תונו וכו' כדתנן בפ"ד דב"מ מ"י]: