Tractate Moed Katan - Chapter 3 - Mishnah 8

אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד, וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת, אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַסְּמוּכוֹת לַמִּטָּה, מְטַפְּחוֹת:

אין מניחין את המטה. של מת ברחוב. במועד:

לעולם. אפילו בחול דכתיב (במדבר כ׳:א׳) ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה:

מטפחות. מספקות כף אל כף:

ר״ש אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש:

שלא להרגיל את ההספד. שהמועד אסור בהספד ובתעניות. רמב"ם פי"א מהלכות אבל:

ולא של נשים לעולם מפני הכבוד. פירש"י ששופעות זיבה. ומ"ש הר"ב דכתיב ותמת וגו' ה"ק רבי אליעזר בגמרא וצ"ל דמתני' טעמא דקרא מפרשת:

מענות מפורש במשנה דלקמן:

ר' ישמעאל. הר"ב גורס ר' שמעון וכן גורס הרמב"ם והמגיד גורס רשב"ג: