Tractate Menachot - Chapter 3 - Mishnah 4

נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ, כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כְּשֵׁרָה. וּכְמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, פְּסוּלָה. שֶׁלֹּא בִכְלִי שָׁרֵת, פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. הִקְטִיר קֻמְצָהּ פַּעֲמַיִם, כְּשֵׁרָה:

כמדת ר׳ אליעזר כשרה. על דעתו של ר׳ אליעזר דאמר בפרק כיצד צולין, דם אע״פ שאין בשר, הכי נמי קומץ אע״פ שאין שיריים כשר להקטיר קומץ:

כמדת ר׳ יהושע. דאמר אם אין בשר אין דם, הכי נמי פסול להקריב הקומץ. והוא שלא נשתייר דבר מן השיריים שלא נטמא. והלכה כרבי יהושע:

שלא בכלי שרת. שלא קידש הקומץ בכלי שרת. אבל בתחלת המנחה כולי עלמא לא פליגי דבעי כלי, כדאמרינן בפרק שתי הלחם:

ורבי שמעון מכשיר. טעמא דר״ש מפרש בגמרא, משום דאמר קרא (ויקרא ו׳:י׳) קודש קדשים היא כחטאת וכאשם, ומדאקיש רחמנא מנחה לחטאת דעבודתו במתנה באצבע ממש, שמע מינה דקומץ המנחה נמי אם רצה עובדה בידו בלא כלי. ובלבד שיעבוד בידו הימנית, דומיא דחטאת שנאמר בו אצבע דכתיב ביה (שם ד׳) ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו, וכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין. ואין הלכה כר״ש:

הקטיר קומצה פעמים. חצי קומץ בפעם אחת וחצי קומץ בפעם אחרת. ודוקא נקט פעמים ותו לא, דאין קומץ פחות משני זיתים וכי פליג ליה לשתי פעמים נמצא שאין הקטרה בפחות מכזית ולפיכך כשרה, אבל אם חילקה לשלש או לארבע פעמים, דעביד להו הקטרה פחותה מכזית, פסולה:

וכמדת ר"י פסולה. כתב הר"ב והוא שלא נשתייר דבר מן השירים שלא נטמא. הכי אמר רב בגמרא. דשיורא מילתא היא ואסיקנא דה"ה לשרוף ואבוד. והאי דקאמר נטמא רישייהו נקט. ומ"ש הר"ב והלכה כר"י ובצבור מודה כדתנן בפ"ז דפסחים מ"ד דהכי פסיק התם בגמרא דף ע"ח. עיין עוד מ"ש שם במ"ז בס"ד:

רבי שמעון מכשיר. כתב הר"ב דא"ק קדש קדשים היא כחטאת כו' וכ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין וכ"כ רש"י והדין עמהם דהכי מסקינן בפ"ק דמכילתין דף י"ח ובפרק ב' דזבחים דר"ש לא סגי ליה בכהונה לחוד אלא בעי אצבע בהדי כהונה דלא כדכתבינן במ"ה פרק ז' דזבחים דאו אצבע או כהונה דהתם אליבא דרבנן. [*וע' במ"ט פ"ג דמסכת פרה]: