Tractate Menachot - Chapter 10 - Mishnah 5 מנחות פרק י׳ משנה ה׳
Chapter 10 of 13 · Mishnah 5 of 9
Tractate Menachot - Chapter 10 - Mishnah 5 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
All classes by Rav Reuven Spolter
1 video class :
Tractate Menachot - Chapter 10 - Mishnah 5
מִשֶּׁקָּרַב הָעֹמֶר, יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא מָלֵא קֶמַח וְקָלִי, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂים. מִשֶּׁקָּרַב הָעֹמֶר, הֻתַּר הֶחָדָשׁ מִיָּד, וְהָרְחוֹקִים מֻתָּרִים מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁיְּהֵא יוֹם הָנֵף כֻּלּוֹ אָסוּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג), עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. מִפְּנֵי מָה הָרְחוֹקִים מֻתָּרִים מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ:
Comments from Bartenura on Masechet Menachot - Chapter 10 - Mishnah 5
שלא ברצון חכמים. דגזרי שמא יאכל מן החדש כשקוצר קודם שיקריבו העומר, וזה שכבר הוא קמח ודאי נקצר קודם העומר:
ר' יהודה אומר ברצון חכמים. דלא גזרו שמא יאכל כשקוצר. והלכה כר' יהודה:
והרחוקים. שאינן יודעים אם עדיין קרב העומר:
מותרים מחצות היום ולהלן. כדקתני טעמא לקמן:
שיהא יום הנף. יום ששה עשר בניסן שבו מניפין את העומר:
כולו אסור. לאכול בו חדש:
אמר רבי יהודה. לתנא דמתניתין, וכי רבן יוחנן התקין והלא מן התורה אסור. בזמן שאין בית המקדש קיים. דתרי קראי כתיבי, כתוב אחד אומר עד עצם היום הזה, דמשמע דעצמו של יום כולו אסור דעד ועד בכלל, וכתוב אחד אומר (ויקרא כ''ג) עד הביאכם את קרבן אלהיכם, דמשמע דלאחר קרבן העומר מותר, הא כיצד, כאן בזמן שבית המקדש קיים, כאן בזמן שאין בית המקדש קיים. אלמא בזמן שאין בית המקדש קיים שאין העומר קרב הוי יום הנף כולו אסור מן התורה. ומשני בגמרא דהא דתנן התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור, לא תימא התקין אלא דרש והתקין, כלומר שדרש מקראות הללו ברבים והודיעם שכך הדין שיום הנף כולו אסור מן התורה משחרב בית המקדש. ואית דמפרשי בגמרא, שאין החדש אסור מן התורה ביום ט''ז בניסן בזמן שאין מקדש אלא עד שיאיר פני המזרח שחרית ביום ט''ז, דכתיב עד עצם היום הזה, עד ולא עד בכלל, והתקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור, משום מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא הוה אכלינן משהאיר המזרח, השתא נמי ניכול, והן אינן יודעים דבזמן המקדש אסור לאכול חדש עד שיקריב העומר, דכתיב עד הביאכם את קרבן אלהיכם. והכי מפרשינן לה בפרק לולב הגזול:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Menachot - Chapter 10 - Mishnah 5
שלא ברצון חכמים. פירש הר"ב דגזרי שמא יאכל מן החדש כשקוצר. דאילו קצירה עצמה אפשר בבית השלחין. א"נ ע"י קטוף [*ועי' לקמן במשנה ז' וח']:
דברי ר"מ. מקשינן בגמרא דבבדיקת חמץ פליגי חכמים אדר"י ומסתמא רבי מאיר הוא בר פלוגתיה דר"י. וסברי יבדוק בתוך המועד. כדתנן במשנה ג' פ"ק דפסחים. ולא חיישינן שמא יאכל. ומשנינן דשאני התם דהוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל אכיל מיניה:
רבי יהודה אומר ברצון חכמים. פי' הר"ב דלא גזרו שמא יאכל. והא דחייש התם בחמץ. דלא בדיל מיניה. חדש בדיל מיניה. גמ':
והרחוקים מותרים מחצות היום ולהלן. כדמסיק טעמא במתני' מפני שהן יודעים שאין בית דין מתעצלים בו. וכתב הרמב"ם. ולכן צריכין אנשים שישמרו חצות יום ירושלים לא חצות אותן המקומות. לפי שאפשר שיהיה מוקדם. או מאוחר וזה ידוע מחכמת ארך הארצות. וכמו שהוא מפורסם אצל בעלי התכונה. ע"כ. ירצה שהמקומות שעל כדור הארץ בארך מנקודת מזרח עד נקודת מערב כל המוקדם לנקודת מזרח יקדים בו חצות היום קודם למאוחר אליו. ולכן צריכין שידעו המקומות אם הם מוקדמים לירושלים או מאוחרים וכמה היא הקדימה והאיחור שביניהם. ובזה ידעו אם חצות ירושלים מוקדם או מאוחר. לחצות יום שלהם. וכמה היא הקדימה. או האיחור:
אמר רבי יהודה והלא מן התורה כו'. עמ"ש בזה בפרק לולב הגזול משנה י"ב:
מפני מה הרחוקים מותרים כו'. בין לר"מ ובין לר"י. דאפי' ר"י מודה בזמן שיש עומר עומר מתיר. דכתיב עד (יום) הביאכם. רש"י:
Tractate Menachot - Chapter 10 - Mishnah 5 - Mishnah translated into english
After the omer was offered they used to go out and find the market of Jerusalem already full of flour and parched grain [of the new produce]; This was without the approval of the rabbis, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: it was with the approval of the rabbis. After the omer was offered the new grain was permitted immediately, but for those that lived far off it was permitted only after midday. After the Temple was destroyed Rabbi Yohanan ben Zakkai decreed that it should be forbidden throughout the day of the waving. Rabbi Judah said: is it not so forbidden by the law of the Torah, for it is said, “Until this very day?” Why was it permitted for those that lived far away from midday? Because they know that the court would not be negligent with it.
Next step
Finished studying Menachot 10:5? Carry on with the rest of the tractate.
Study Menachot 10:6Frequently asked questions: Menachot 10:5
Where is Menachot 10:5 in tractate Menachot?
Menachot 10:5 is mishna 5 of chapter 10, out of the 13 chapters of tractate Menachot (Seder Kodashim).
When is Menachot 10:5 studied in Mishna Yomit?
Mishna Yomit covers two mishnayot a day. Menachot 10:5 will be studied on July 3, 2031.
Is there a video class on Menachot 10:5?
Yes, by Rav Reuven Spolter. These classes were published on YouTube by their authors and are gathered on this site.
Is the Bartenura commentary given for Menachot 10:5?
Yes. The commentary of Rabbi Ovadia of Bartenura, in Hebrew, appears below the text of the mishna.
What is tractate Menachot about?
Mishnah Menachot, the forty-second tractate of Seder Kodashim, governs meal offerings, their separation, and the accompanying libations. It has 13 chapters and 93 mishnayot.
Your study is also dedicated to them
- L'ilui Nishmat יוסף בן מושה
- L'ilui Nishmat Margalit bat Ledicia
- L'ilui Nishmat Yechayahou ben Moche
Talmud Bavli