Tractate Bikkurim - Chapter 2 - Mishnah 7

דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, שָׁוֶה לְדַם בְּהֵמָה, לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְדַם הַשֶּׁרֶץ, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:

דם מהלכי שתים. היינו דם האדם כמו דם חללין:

להכשיר את הזרעים. לקבל טומאה כמו דם בהמה דכתיב ביה (דברים י״ב:ט״ז) על הארץ תשפכנו כמים:

ודם השרץ. כלומר ושוה דם מהלכי שתים לדם השרץ שאין חייבין עליו משום דם. ודוקא כשהתרו בו משום דם אין חייבין על דם השרץ אבל אם התרו בו משום שרץ לוקה, שדם השרץ כבשרו הוא:

[*דם מהלכי שתים. פי' הר"ב היינו דם האדם [וכן פירשו הרמב"ם והר"ש] וצריך לי עיון דמי סני ליה לתנא למתני דם האדם להדיא] [ולעד"נ דתני לישנא דפסיקא. הכולל כל מיני אדם לכל הדעות מה שלא היה יכול לכלול במלת אדם למ"ד יבמות [דף סא א] ובבא מציעא [דף קיד ב] וכריתות [דף ו ב] כן נראה לי]: