Tractate Bikkurim - Chapter 1 - Mishnah 6

הַקּוֹנֶה שְׁתֵּי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא. יָבַשׁ הַמַּעְיָן, נִקְצַץ הָאִילָן, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא. מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג, מֵבִיא וְקוֹרֵא. מִן הֶחָג וְעַד חֲנֻכָּה, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, מֵבִיא וְקוֹרֵא:

מביא ואינו קורא. מספקא ליה לתנא קמא אי קנה קרקע אי לא, הלכך מביא מספק ואינו קורא מספק. ודוקא שתי אילנות אבל שלשה אילנות כולי עלמא מודו דקנה קרקע ומביא וקורא, כדתנן בסוף פרקין:

רבי מאיר אומר מביא וקורא. דסבר הקונה שני אילנות נמי קנה קרקע שתחתיהם וחוצה להם כמלא אורה וסלו. ואין הלכה כרבי. מאיר:

יבש המעין. שהאילן חי וגדל ממנו:

ונקצץ האילן. והוא שיבש ונקצץ קודם שהפריש בכורים אבל אם הפריש קודם, הואיל ונראו לקריאה ונדחו, ירקבו:

ר׳ יהודה אומר מביא וקורא. כיון שהקרקע קיים לא חייש לאילן. ואין הלכה כרבי יהודה:

מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא. דכתיב בפרשת ביכורים (דברים כ״ו:י״א) ושמחת בכל הטוב, אין קריאה אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ושמח בהם. ומהחג ואילך, אף על פי שהרבה פירות נלקטים עד חנוכה, מכל מקום שמחת אותה שנה כבר נגמרה בחג, הלכך מביא ואינו קורא. ומחנוכה ואילך אינו מביא כלל דכתיב (שם) אשר תביא מארצך, כל זמן שמצויין בארצך, ועד חנוכה הן מצויין:

רבי יהודה אומר מביא וקורא. דלא דריש ושמחת בזמן שמחה. ואין הלכה כרבי יהודה:

[*רבי מאיר אומר וכו'. מ"ש הר"ב ז"ל כמלא אורה וסלו. ענינו כתבתי בסוף פרקין. ופי' מלת אורה כתבתי במ"ד פ"ה דב"ב]:

יבש המעיין וכו'. מ"ש הר"ב היכא דנראו ונדחו ירקבו. וכ"כ הר"ש. ועי' במשנה דלקמן ומ"ש שם:

רבי יהודה אומר. כתב הר"ב ואין הלכה כרבי יהודה עיין מ"ש במ"ב פ"ו דברכות:

מן החג ועד החנוכה. פירש הר"ב דמחנוכה ואילך אינן מצויין בארצך. עי' בפי' מ"ו פ"ה דמעשר שני ומה שכתבתי שם: