The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Nissim ben Barukh Malka

Dedicate the site Remove ads

Seder Tohorot · Zavim

Tractate Zavim - Chapter 4 - Mishnah 4 זבים פרק ד׳ משנה ד׳

Chapter 4 of 5 · Mishnah 4 of 7

Tractate Zavim - Chapter 4 - Mishnah 4 : Youtube

Rav Reuven SpolterYoutube

1 video class :

To add a video to this page please click here.

Tractate Zavim - Chapter 4 - Mishnah 4

זָב שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל חֲמִשָּׁה סַפְסָלִים אוֹ עַל חָמֵשׁ פֻּנְדִּיּוֹת, לְאָרְכָּן, טְמֵאִין. לְרָחְבָּן, טְהוֹרִין. יָשֵׁן, סָפֵק שֶׁנִּתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶן, טְמֵאִין. הָיָה מֻטָּל עַל שִׁשָּׁה כִסְיוֹת, שְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנַיִם, שְׁתֵּי רַגְלָיו עַל שְׁנַיִם, רֹאשׁוֹ עַל אֶחָד, גּוּפוֹ עַל אֶחָד, אֵין טָמֵא אֶלָּא זֶה שֶׁתַּחַת הַגּוּף. עוֹמֵד עַל שְׁנֵי כִסְאוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם רְחוֹקִין זֶה מִזֶּה, טְהוֹרִין:

Comments from Bartenura on Masechet Zavim - Chapter 4 - Mishnah 4

פונדיות. כעין כיסין ארוכין:

לארכן. ששוכב לארכן של ספסלים או של פונדיות:

טמאים. שכל אחד ואחד נשען רובו של זב עליהן, פעמים על זה פעמים על זה:

לרחבן. ששוכב ארכו לרחבן:

טהורים. דאין רובו נשען על אחד מהן ואין [טמא] משכב ומושב לעולם, עד שישען רובו עליו, דכתיב אם על המשכב הוא, עד שינשא רובו עליו:

ישן. לרחבן, וספק אם נתהפך לארכן, טמאין:

כסיות. לשון רבים של כסא. שתחת הגוף. לפי שרובו נישא עליו. והאחרים טמאים מגע הזב. אבל אין להם תורת משכב ומושב להיות אב הטומאה לטמא אדם וכלים:

אם רחוקים זה מזה טהורים. לפי שאין רובו נישא לא על זה ולא על זה. ואין הלכה כר׳ שמעון:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Zavim - Chapter 4 - Mishnah 4

פונדיות. לשון הר"ב כעין כיסין ארוכין ונותנין בהן מעות ובלע"ז בריד"ש וראוין לשמש שכיבה עם מלאכתן. שישב עליהן והן מלאות מעות ופותח פיהם ונוטל. וא"צ לומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו. רש"י פ"י דשבת דף צ"ג:

לארכן. כגון שהיה שוכב על מעיו או פרקדן *(ואורכו) מוטל על אורכן. רש"י שם:

טמאים. פירש הר"ב שכל אחד ואחד נשען רובו כו' וכ"פ הר"ש. גם רש"י בשבת. וכתבו התוספות וז"ל ולפי זה אתיא כר"ש (דלקמן דס"פ) דבעי שיהא רוב הזב נישא עליו. ור"י אומר דמצי למימר דאתיא אפילו כרבנן. וטעמא דטהורים משום דה"ל כל אחד מסייע ואין בו ממש (כדפירש הר"ב בס"פ) ע"כ: כו' ועיי' בפ' דלקמן משנה ב' וד'. ומ"ש הר"ב דכתיב ואם על המשכב הוא וכו' וכן ל' הר"ש. ואגב ריהטייהו פירשו כן ולא דקדקו. דאותו הכתוב על טהור השוכב על משכב הזב נאמר. ובא ללמדנו שאינו נטמא עד שינשא רובו. וכאותה ששנינו בפ' דלקמן משנה ה'. ושם הביא הר"ש עצמו גם הרמב"ם לשון ת"כ מן המקרא הזה. אבל בזב העושה משכב נדרש בת"כ מדכתיב וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב עד שינשא רובו עליו. והרמב"ם כתב בכאן וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב ואמרו בספרא עד שינשא רובו עליו. אמת שכן דרשו בספרא. אבל לא ידעתי למה לא העתיק דרשא דמשכב דקדים וגם ביה אנן קיימין ולא במרכב. והא דאמרינן רובו. משום דרובו ככולו:

כסיות. פי' הר"ב לשון רבים של כסא. וכ"כ הר"ש. וקשה לי קצת דהכא קתני ביו"ד ולקמן באלף. לכן נראה כפי' הרמב"ם שכתב כסיות כלי חגורות של עור נאותים למשכב:

אם רחוקים זה מזה טהורים. פי' הר"ב לפי שאין רובו נשא כו' דכיון שרחוקים זה מזה עומד על שתיהן בשוה חציו על זה וחציו על זה. אבל אם הן קרובים זה לזה שניהם טמאים דזמנין נשען רובו על זה וזמנין על זה. מהר"ם: