Tractate Oktzin - Chapter 1 - Mishnah 6

עֳקָצֵי תְאֵנִים וּגְרוֹגָרוֹת וְהַכְּלוּסִים וְהֶחָרוּבִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עֹקֶץ דְּלָעַת. עֳקָצֵי הָאַגָּסִין וְהַקְּרֻסְטְמֵלִין וְהַפְּרִישִׁין וְהָעֻזְרָדִין, עֹקֶץ דְּלַעַת טֶפַח, עֹקֶץ קוּנְרָס טֶפַח, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, טְפָחַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִים. וּשְׁאָר כָּל הָעֳקָצִים, לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין:

והכלוסין. מין קטניות:

ומצטרפים. דפעמים שהן נאכלין עם הפרי:

ר׳ יוסי אומר אף עוקץ הדלעת. מפני שהוא נשלק עמה. ואין הלכה כר׳ יוסי:

אגסים. בערבי אג״ס, ובלע״ז פירא״ש:

קרוסטמלין. תפוחים קטנים שדומים לעפצים. הקרויים מלי״ן:

פרישין. בערבי ספרג״ל, ובלע״ז קודוניי״ש:

עוזרדין. בערבי זערו״ד. ובלע״ז סורבא״ש:

טפח. אעוקץ דלעת יונית דוקא קאי, ולא אאחריני השנויים במשנה, דעוקציהן קטנים:

קונדס. ירקות מרים, וממתקין אותן על ידי האור ברותחים. ואין הלכה כרבי אלעזר ברבי צדוק:

לא מיטמאין ולא מטמאין. ואין צריך לומר שאין מצטרפין:

והכלוסין. פי' הר"ב מין קטניות. ובפרק בתרא דתרומות משנה ד' מפרש בשם הרמב"ם מין תאנים. וכ"פ הרמב"ם גם בכאן וכן נראה דדבר הלמד מענינו הוא. ועל הר"ש ג"כ תימא דהכא מפרש מין קטנית. והביא לראיה מסוף פרק אלו טרפות (חולין דף ס"ז) יתושין שבכלוסים שפירש"י מין קטנית ובתרומות מפרש מין פירות. והביא ג"כ להא דאלו טרפות. עיין עוד בפ"ג משנה ב' ולשון מהר"ם מין קטניות שקורין צורנ"ש בלע"ז:

עוקץ דלעת טפח. הסמוך לאוכל הרמב"ם פ"ה מהט"א [הלכה כ']:

דלעת. ל' הר"ב דדוקא דלעת יונית. ונמצא בספ"ב דכלאים שעליהן ארוכין. אפשר שגם עוקציהם ארוכים מדלעת אחרת אבל הר"ש כתב וכל אלו עוקצן טפח וכ"כ מהר"ם:

קונרס. הר"ב העתיק קונדס בדלי"ת וכן הרמב"ם בחבורו פ"ה מהט"א [שם]. אבל בפירושו העתיק ברי"ש וכן במתני' סוף פ"ה דכלאים. ובחבורו שם גם הר"ב במשנה דכלאים העתיק ברי"ש. והר"ש העתיק בשניהם ברי"ש. והערוך כתבו בערך קונרם ברי"ש. אבל בערך עכביות העתיק בדל"ת. ועיין לשון בראשית רבה שאני מעתיק בפ"ג משנה ב':