Tractate Keritot - Chapter 3 - Mishnah 8 כריתות פרק ג׳ משנה ח׳
Chapter 3 of 6 · Mishnah 8 of 10
Tractate Keritot - Chapter 3 - Mishnah 8 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Keritot - Chapter 3 - Mishnah 8
וְעוֹד שְׁאָלָן רַבִּי עֲקִיבָא. אֵבָר הַמְדֻלְדָּל בִּבְהֵמָה, מַהוּ. אָמְרוּ לוֹ, לֹא שָׁמַעְנוּ. אֲבָל שָׁמַעְנוּ בְּאֵבָר הַמְדֻלְדָּל בְּאָדָם, שֶׁהוּא טָהוֹר. שֶׁכָּךְ הָיוּ מֻכֵּי שְׁחִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין, הוֹלֵךְ לוֹ עֶרֶב פֶּסַח אֵצֶל הָרוֹפֵא וְחוֹתְכוֹ עַד שֶׁהוּא מַנִּיחַ בּוֹ כִשְׂעֹרָה, וְתוֹחֲבוֹ בְסִירָה, וְהוּא נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, וְהַלָּה עוֹשֶׂה פִסְחוֹ, וְהָרוֹפֵא עוֹשֶׂה פִסְחוֹ. וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר:
Comments from Bartenura on Masechet Keritot - Chapter 3 - Mishnah 8
אבר המדולדל בבהמה. תלוש רובו ומעורה במקצתו. מהו. שיטמא משום אבר מן החי כאילו נתלש לגמרי. וקיימא לן בהעור והרוטב, דאבר מן החי מטמא כנבילה. ואבר הנתלש מן האדם לגמרי מטמא כמת:
באבר המדולדל באדם. שמעורה קצת, טהור:
מוכי שחין. שאבריהן נופלין:
וחותכה. לא משום טהרה, שקודם לכן נמי טהור. אלא שלא יהא מאוס ברגל באבר המדולדל:
שמניח בו כשערה. ואינו חותכו לגמרי, שלא יטמא את החותכו שנוגע בו בשעת פרישה:
ותוחבו. לאבר:
בסירה. בקוץ המחובר לקרקע:
והוא. החולה:
נמשך. ונתלש האבר מאליו. והחולה אינו טמא לפי שמושך עצמו בכח בבת אחת והאבר נתלש ממנו בכח וליכא נגיעה בשעת פרישה:
שהדברים קל וחומר. ומה אדם שמקבל טומאה מחיים, האבר המדולדל ממנו טהור, בהמה שאינה מקבלת טומאה מחיים אינו דין שיהא האבר המדולדל ממנה טהור:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Keritot - Chapter 3 - Mishnah 8
בסירה. פירש הר"ב בקוץ. וכן פירש"י והוא לשון עברי כקול הסירים (קהלת ז') וכן מבור הסירה כמדרשם ז"ל:
ורואין אנו שהדברים ק"ו. ובפ"ט דחולין משנה ז' ילפינן לה מקרא. דכתיב כי יפול עד שיפול. ולא דטרח קרא למכתב מלתא דאתיא בק"ו. שהרי כתבתי שם דעיקר קרא למיתה עושה נפול. ואבר מדולדל. ממילא משמע:
Tractate Keritot - Chapter 3 - Mishnah 8 - Mishnah translated into english
Rabbi Akiva further asked: If a limb hangs loose from the body of a living beast, what is the law? They replied: We have heard nothing about this, but we have heard about a limb hanging loose from the body of a man, that it is clean. And thus those that were afflicted with boils used to do in Jerusalem. He would go on the eve of Pesah to the doctor, and he would cut the limb until only contact of a hairbreadth was left; he then stuck it on a thorn and then tore himself away from it. In this manner both that man and the physician could make their pesah offering. And it seems to us that your case may be derived from this by a kal vehomer.
Talmud Bavli