Tractate Keritot - Chapter 3 - Mishnah 2

אָכַל חֵלֶב וְחֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. אָכַל חֵלֶב וְדָם וְנוֹתָר וּפִגּוּל בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חֹמֶר בְּמִינִין הַרְבֵּה מִמִּין אֶחָד. וְחֹמֶר בְּמִין אֶחָד מִמִּינִין הַרְבֵּה, שֶׁאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִמִּין אֶחָד, חַיָּב. מִשְּׁנֵי מִינִין, פָּטוּר:

חלב וחלב. שני זיתי חלב:

בהעלם אחד. אבל בשני העלמות חייב על כל אחד ואחד, דקיימא לן העלמות מחלקין:

ממין אחד חייב. הא קמשמע לן דאע״ג דאין השני חצאי זיתים מתמחוי אחד דהיינו מתבשיל אחד, אלא הם מתבשילין חלוקין, אפ״ה מצטרף לפי שאין תמחוין מחלקין:

שאם אכל כחצי זית כו'. ולא היתה לו ידיעה בינתים דיש ידיעה לחצי שיעור כחכמים [בסוף] פי"ב דשבת. ומ"ש הר"ב לפי שאין תמחויין מחלקים עיין במ"ט: