Talmud BavliNedarim 25b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nedarim Page 25b
Nedarim 25b - Guemara
מתני׳ נדרי שגגות אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה שאני אוכל ושאני שותה ושכח ואכל ושתה אמר קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה ראה אותן אוכלין תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרים הן מותרים ומה שעמהם אסורים ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:
גמ׳ תנא כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות היכי דמי שבועות שגגות כגון רב כהנא ורב אסי הדין אמר שבועתא דהכי אמר רב והדין אמר שבועתא דהכי אמר רב דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע:
ראה אותן אוכלין:
תנן התם פותחין בשבתות ובימים טובים בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרים ושאר כל הימים אסורים עד שבא רבי עקיבא ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו אמר רבה דכולי עלמא כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא דכולהון אסורין ואביו מותר לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר
Comments from Rashi on Masechet Nedarim Page 25b
מתני' נדרי שגגות . אמר קונם כו': ונזכר שאכל ושתה . פטור דלבו אונסו דסבר שבאמת נשבע: וכן ראה אותם אוכלים תאנים ואמר הרי הן עליכם קרבן ונמצאו . אותן האוכלים שהיה אביו או אחיו היינו נמי נדרי שגגות שאילו היה יודע שהיה אביו או אחיו לא היה מדירן: או שהיה אוכל עמהן . עם אביו ועם אחיו אחרים: בש"א הן מותרין . אביו ואחיו בלבד ומה שעמהם אסורים דקסברי נדר שהותר מקצתו לא הותר כולו וב"ה סברי נדר שהותר מקצתו הותר כולו. ע"כ מפי' רבינו גרשום זצ"ל: בש"א הן מותרין . אביו ואחיו בלבד ומה שעמהם אסורים דקסברי נדר שהותר מקצתו לא הותר כולו וב"ה סברי נדר שהותר מקצתו הותר כולו. ע"כ מפי' רבינו גרשום זצ"ל: גמ' תנן התם . בפרק ר"א אומר כו': פותחין בשבתות וימים טובים . שאם נדר שלא יאכל כל ימות השנה פותחין לו חרטה כך כלום נדרת על דעת להתענות בשבתות וימים טובים אם יאמר לאו: בראשונה . היו ב"ד של ראשונים אומרים אותן הימים שבתות וי"ט מותרין וכו': פותחין בשבתות וימים טובים . שאם נדר שלא יאכל כל ימות השנה פותחין לו חרטה כך כלום נדרת על דעת להתענות בשבתות וימים טובים אם יאמר לאו: הותר כולו . וכולן מותרין: אמר רבה הכל מודים כו' . אמתני' קאי כלומר שאם ראה אותם אוכלים תאנים וענבים ואמר הרי הן עליכם קרבן (כמו שאמר עליהם על כולכם אסורין) ושוב אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא הואיל ומעיקרא כללן דאמר כולכם כולן אסורים ואביו ואמו מותרין דלא הוי נדר שהותר מקצתו הותר כולו הואיל ואכתי בדיבורו קמא קאי דאמר כולכם: הותר כולו . וכולן מותרין: לא נחלקו אלא באומר . תחלה בכלל הרי הם עליכם קרבן ושוב אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר הואיל ולבסוף פרטן פלוני ופלוני קסברי ב"ה דהו"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו וב"ש סברי כל עיקר לא אמר הותר מקצתו הותר כולו (הואיל ואכתי אדיבורו קמא קאי דאמר כולכם):
Comments from Tosafot - Nedarim 25b
נדרי שגגות . קונם כל הפירות שבעולם אם אכלתי ושתיתי היום ונזכר שאכל ושתה פטור שאלמלי היה יודע שאכל לא היה נודר ובעי' פיו ולבו שוין וא''ת לעיל (נדרים יד:) דקאמר קונם [עיני] בשינה היום אם אישן למחר אל יישן היום שמא יישן למחר ה''ד אי שכח וישן למחר נדרי שגגות מותרין ובמזיד ליכא למיחש עד שיעבור במזיד על נדרו וי''ל מתוך כן דאמרינן בתנאיה לאו מזדהר איכא למיחש שמא יישן למחר במזיד: קונם אשתי נהנית לי . פר''י מיירי דלא משועבד לה: שגנבה כיסי ושהכתה בני . אין לפרש שפירש אם גנבה את כיסו וכן אם הכתה את בנו דא''כ פשיטא דלא חל הנדר: פותחין לאדם בכבוד שבתות וי''ט . כגון שנדר שלא לאכול ושלא לשתות יין שנה אחת ולא נזכר על שבתות וי''ט להוציאם מן הכלל כשבא לישאל על נדרו פותחין לו בכבוד שבתות וי''ט דאמרינן אילו ידעת והיית זכור בשעת הנדר על שבתות וי''ט כלום נדרת עליהם והוא אמר לאו מתירין אותו אף לימי החול כדמסיק במשנה דנדר שהותר מקצתו הותר כולו והותר מקצתו הותר כולו דקאמר בלא התרת חכם אלא הותר מחמת נדר טעות קאמר ול''נ דהלשון משמע שצריך התרת חכם מדקאמר פותחים אלמא משמע דצריך התרת חכם לכ''נ דודאי צריך התרת חכם ולא דמי למתני' דנמצאו אביו או אחיו דלא צריך שאלה דהתם הנדר בטעות ושגגה גמורה דאנן סהדי שסבור בלבו ששם אינם קרובים דהא אפשר שפיר בלא אחיו הלכך הרי הוא כאילו אמר בפירוש הרי עליכם פלוני ופלוני אבל הכא שנדר שנה אחת תמימה הכל יודעין שאי אפשר לשנה אחת בלא שבתות ואם כן כשנדר שנה אחת ודאי היה דעתו גם אשבתות וי''ט ולא מצי למימר שטעה כמו במתני' אלא שהוא מתחרט עכשיו על שבתות וי''ט שלא הוציאם מן הכלל הלכך צריך שאלה והתרה גמורה כשאר נדרים: עד שבא ר''ע ולימד נדר כו' . להכי מייתי הך מתני' מקמי פלוגתא דרבה ורבא דפליגי בפלוגתא דשמאי והלל משום דפלוגתא דרבנן ור''ע בהא דפותחין הוו כפלוגתא דב''ש וב''ה דת''ק כב''ש ור''ע כב''ה וא''ת ות''ק כב''ש וי''ל דאית ליה דלא נחלקו ב''ש וב''ה בדבר זה: אמר רבה דכ''ע כל היכא דאמר אילו הייתי יודע וכו' . מאחר שלא החליף דבריו הראשונים אינו נראה עקירת נדר שמתחלה אמר כולכם והשתא נמי כי שרי לה אמר כולכם לכך לא אמרי' כי הותר מקצתו הותר כולו וה''ה נמי אם מתחלה אמר בפרט כגון לזה ולזה וכלל אביו עמהם וחזר ואמר אילו הייתי יודע שאבי ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורים ואבי מותר מאחר שלא שינה ולא החליף את לשונו אין כאן עקירת נדר ודכ''ע לא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אליבא דרבא והא דנקט שיטתו בלשון כולכם לישנא דמתני' נקט דאמר הרי עליכם קרבן: לא נחלקו אלא . כשהחליף ושינה את דבריו הראשונים שמתחלה אמר כולכם אסורים ועתה אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבי מותר והוא הדין אם החליפם בצד אחר שמתחלה אמר לזה ולזה והשתא אמר כולכם דמאחר שהחליפן לכלל ופרט שמתחלה כלל באיסור ופרט בהיתר אי נמי פרט באיסור וכלל בהיתר אמרי ב''ה ור''ע מאחר שהחליפן נראה כעוקר נדרו והותר מקצתו הותר כולו וב''ש לא שני ליה ואסרו בתרווייהו:
Nedarim 25b - Mishnah translated into english
MISHNA: What are examples of vows that are unintentional that are dissolved, as taught at the beginning of the chapter? One who vows: This loaf is forbidden to me as if it were an offering [konam] if I ate or if I drank, and then he remembers that he ate or drank. Or, one who vows: This loaf is konam for me if I will eat or if I will drink, and he then forgets and eats or drinks. Also, one who said: Benefiting from me is konam for my wife because she stole my purse or she hit my son, and then it became known that she had not hit him or it became known that she had not stolen.
The mishna lists another example of an unintentional vow: One who saw people entering his courtyard and eating figs, and because he did not want them to do so he said: The figs are forbidden to you like an offering. And then it was found that his father and brother were in the group, and there were others with them as well, and certainly he did not intend to take a vow prohibiting his father and brother from eating the figs. In such a case, Beit Shammai says: They, his father and brother, are permitted to eat the figs, and those others that were with them are prohibited from doing so. And Beit Hillel says: Both these and those are permitted to eat the figs, as will be clarified in the Gemara.
GEMARA: The Sages taught: Just as vows that are unintentional are dissolved, so too, oaths that are unintentional are dissolved. The Gemara asks: What are the circumstances of unintentional oaths? For example, as in the incident of Rav Kahana and Rav Asi, who disagreed about a halakha. During the dispute this one said: I take an oath that Rav said like this opinion that I hold. And that one said: I take an oath that Rav said like this opinion that I hold. This is an unintentional oath, as each one took an oath properly in his own mind and was sure that he was saying the truth.
With regard to the mishna’s statement: One who saw them eating, the Gemara states that we learned in a mishna there (66a): If one vows to fast or not to eat a certain food, dissolution is broached based on Shabbatot and based on Festivals, since one certainly did not intend to include these days when taking the vow. Initially, they used to say: On those days, Shabbatot and Festivals, which he did not include in his vow, he is permitted to partake of the item, and on all other days he is prohibited from doing so. This was the case until Rabbi Akiva came and taught: A vow that was partially dissolved is dissolved completely. Therefore, one is permitted to partake on other days well.
Rabba said: Everyone in the mishna, i.e., Beit Shammai and Beit Hillel, holds that wherever one says: Had I known that my father was among you I would have said: All of you are prohibited from eating figs except for father, then in that case all are prohibited from doing so and his father is permitted to do so. They disagreed only in an instance where one said: Had I known that my father was among you then I would have said: So-and-so and so-and-so, i.e., all the others, are prohibited from eating figs and father is permitted to do so.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.