Tractate Berakhot - Chapter 3 - Mishnah 3

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין, וְחַיָּבִין בִּתְפִלָּה וּבִמְזוּזָה, וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן:

נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע. אע״פ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, סד״א לחייבן הואיל ואית בה מלכות שמים, קמ״ל. ותפילין מצות עשה שהזמן גרמא הן, דלילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו, וסד״א דואיל ואתקש תפילין למזוזה, נשים נחייבו, קמ״ל:

קטנים. אפילו קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי תמיד אצלו בעונת ק״ש. ולא בתפילין, משום דסתם קטן אינו יודע לשמור תפיליו שלא יפיח בהן:

וחייבין בתפלה. דתפלה רחמי היא, ומדרבנן היא, ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים:

ובמזוזה. דמהו דתימא הואיל ואתקש לתלמוד תורה, כי היכי דנשים פטורות מתלמוד תורה דכתיב (דברים י״א:י״ט) ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם הכי נמי נפטרו ממזוזה אע״פ שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא קא משמע לן:

ובברכת המזון. מיבעיא לן אי חייבות בברכת המזון מדאורייתא כיון דכתיב (שם ח) ואכלת ושבעת וברכת הויא ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא, או שמא אין חייבות מדאורייתא משום דכתיב (שם) על הארץ הטובה אשר נתן לך והארץ לא נתנה לנקבות ולא אפשיטא:

ועבדים. בפ' קמא דחגיגה (דף ד.) גמרינן לה לה פי' רש"י דבאשה כתיב (דברים כד) וכתב לה ובשפחה כתיב (ויקרא י״ט:כ׳) או חפשה לא נתן לה:

התפילין. מ"ש הר"ב דשבת לאו זמן תפילין לא פסק כן בריש פרק בתרא דעירובין ושם אאריך בס"ד ועוד עיין בסוף פרק קמא דביצה. ומה שכתב דאיתקש תפילין למזוזה פירש רש"י דכתיב (דברים ו) וקשרתם וכתבתם. ומ"ש קא משמע לן. וטעמא דתפילין אתקשו בפרשת ראשונה לת"ת דכתיב (שם) ושננתם וגו' וקשרתם. וכן בשניה (שם יא) והיו לטוטפות וגו'. ולמדתם וגו'. ואילו למזוזה הפסיק ביניהם בשניה בת"ת. גמ' פרק קמא דקדושין (דף לד:):

ובמזוזה. פי' הר"ב דמ"ד הואיל ואתקש לת"ת. פירש רש"י דכתיב ולמדתם וגו' וכתבתם. ומ"ש הר"ב קמ"ל דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי. רש"י וגמרא דקדושין. ומיהו הך סברא לא אלימא כולי האי למעקר מיעוטא דולמדתם את בניכם ולומר דנשים חייבות גם בת"ת כך תירצו התוס' בקדושין אדכתיב (דברים ל) כי הוא חייך ואימא גברי בעו חיי וכו':