Talmud BavliNiddah 12b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Niddah Page 12b
Niddah 12b - Guemara
א"ל סודני לא דמגניא באפיה אמר רב כהנא שאלתינהו לאינשי ביתיה דרב פפא ודרב הונא בריה דרב יהושע כי אתו רבנן מבי רב מצרכי לכו בדיקה ואמרו לי לא ולישיילינהו לדידהו דילמא אינהו קא מחמירי אנפשייהו ת"ר אשה שאין לה וסת אסורה לשמש ואין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ויוציא ולא מחזיר עולמית דברי ר"מ רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר משמשת בשני עדים הן עותוה הן תקנוה משום אבא חנן אמרו אוי לו לבעלה אסורה לשמש דילמא מקלקלת ליה ואין לה כתובה כיון דלא חזיא לביאה לית לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות תנאי כתובה ככתובה דמו ויוציא ולא יחזיר עולמית פשיטא לא צריכא דהדרה ואתקנה מהו דתימא ליהדרה קמ"ל דזימנין דאזלא ומנסבא ומתקנא ואמר אילו הייתי יודע שכך היה אפילו הייתם נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין משום אבא חנן אמרו אוי לו לבעלה איכא דאמרי לר"מ אמר ליה דבעי לאגבויה כתובתה איכא דאמרי לרבי חנינא בן אנטיגנוס קא"ל דמקלקלת ליה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס ובמאי אי בעסוקה בטהרות הא אמרה שמואל חדא זימנא ואי בשאינה עסוקה בטהרות הא אמר כל לבעלה לא בעיא בדיקה דא"ר זירא א"ר אבא בר ירמיה אמר שמואל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק ואוקימנא לה בעסוקה בטהרות מאן דמתני הא לא מתני הא
הדרן עלך שמאי אומר
Comments from Rashi on Masechet Niddah Page 12b
סודני . תלמיד חכם על שם (תהלים כה) סוד ה' ליראיו: לא . בעיא בדיקה דכי מצטרכא לה בדיקה מיגניא באפיה.
ל"א מהו למעבד כי הא מתניתא דלא בעיא בדיקה דאיהו ס"ל באין מן הדרך לאו דוקא וכ"ש יושב בביתו. אמר ליה סודני רב פפא מטיל שכר הוא כדאמר באיזהו נשך (ב"מ דף סה.) שיכראי לא פסיד ומטיל שכר נקרא סודני כדאמרינן בערבי פסחים (פסחים דף קיג.) תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט: לא מיגניא באפיה . בתמיה. אם אתה מצריכה בדיקה והלא תמאס ותתגנה בפניו: דלמא אינהו מחמירי אנפשייהו . ומצריכים בדיקה לנשותיהן ומורים לאחרים היתר כהילכתא דאוקימנא דלא בעיא בדיקה לפיכך שאל לנשותיהן דאיהו נמי בעי לאחמורי כוותייהו. לישנא אחרינא אינהו מחמירי אנפשייהו ומורים דצריכה בדיקה להחמיר והם אין מצריכין נשותיהן לבדוק ושיבוש הוא דלאו היינו מחמירי אנפשייהו אלא מקילי אנפשייהו ומחמירי לאחרים וחלילה לעשות כן: ולא פירות . שאוכל בעלה מנכסי מלוג שלה ולא אמרינן כיון דאין לה כתובה הימנו אישתכח דלאו אשתו היא וליהדר לה פירי דאכל: ולא מזונות . אם הלך למדינת הים קודם שגרשה אין בית דין פוסקים לה מזונות מנכסיו: ולא בלאות . כגון אם הכניסה לו בגדים בשומת כתובתה ואמרינן בכתובות (דף עט:) עיילא ליה גלימא מכסי בה ואזיל עד דבלי וזו כשמגרשה אע"ג שקצת הבלאות קיימין אין מחזירין לה: בשני עדים . סדינין: עותוה . אי חזאי: תקנוה . אי לא חזאי: אוי לבעלה . כדמפרש לקמן: מזונות . תנאי כתובה הן את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי ובלאות נמי משומת כתובה הן ששמו לה מה שהיא מכנסת והוא מקבלן עליו לשלם לכשימות או לכשיגרשנה כמו שאנו כותבין ודין נדוניא דהנעלת ליה וכו': ובניה ממזרים . הילכך אומרים לו הוי יודע שהמגרש את אשתו משום וסת לא יחזיר ואפילו היא חוזרת וקובעת ותו לא מצי למימר אילו הייתי יודע שכך כו' שהרי התרו בו וגמר בדעתו וגרשה והכי נמי אמרינן גבי מוציא את אשתו משום שם רע או משום נדר במס' גיטין (דף מו.): דבעי לאגבויה כתובתה . והכי קאמר ליה את אמרת אין לה כתובה ואנא סבירא לי אוי לו לבעלה שנחסר ממונו דודאי יש לה כתובה: דמקלקלה ליה . את אמרת משמשת בעדים אוי לבעלה דדילמא לא חזיא לפני תשמיש וחזיא בשעת תשמיש: הא אמר שמואל חדא זימנא . כדמותיב ואזיל מדר' אבא בר ירמיה ומינה שמעינן דס"ל לשמואל דעסוקה בטהרות בעיא בדיקה לבעלה ושאינה עסוקה בטהרות לא בעיא בדיקה: מאן דמתני הא לא מתני הא . לעולם בעסוקה ודקשיא לך תרתי למה לי רב יהודה דמתני הא משמיה דשמואל לא מתני הא דר' אבא ורבי אבא לא מתני הא דרב יהודה. ואי קשיא הא רב יהודה נמי אמרה דאמר רב יהודה לעיל גבי מתני' דקתני לעיל ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא בעסוקה כו' לאו פירכא היא דרב יהודה לא אשמועינן התם בעסוקה מידי דממתני' הוה שמעינן בין עסוקה בין אינה עסוקה ואתא רב יהודה למימר ואשמועינן משמיה דשמואל דשאינה עסוקה לא בעיא בדיקה והכא אשמועינן דהלכה כר"ח וכאותה משנה דעסוקה בטהרות בעיא בדיקה והכא עיקר. ואית דמפרשי כי האי לישנא והאמר שמואל חדא זימנא לעיל דאוקימנא למתני' דקתני משמשת בעדים בעסוקה בטהרות מאן דמתני הא כו' לעולם בשאינה עסוקה ודקשיא לך דרבי אבא בר ירמיה אהא דרב יהודה לא תקשי אמוראי נינהו אליבא דשמואל וטועין בדבר דא"כ קשיא דרב יהודה אדרב יהודה דהא איהו גופיה אמר דשאינה עסוקה לא בעיא בדיקה:
Comments from Tosafot - Niddah 12b
אמר ליה מגניא באפיה. פירוש אם צריך להקיצה עד שתתיישב דעתה להשיב אם טהורה היא אם לאו: מי מצריכי לכו בדיקה. פירוש להקיץ אתכם עד שתתיישב דעתכם להשיב אם טהורה היא וכגון שהיו באין מדי שבת או מדי חדש אבל לא לזמן מרובה כדאמר לקמן (נדה דף טו.) והוא שבא תוך ימי עונתה אבל יותר יש לחוש שמא ראתה בינתיים: לא פירות. נכסי מלוג שאכל ולא דין פירות דהיינו פרקונה ואיירי בין הכיר בה ובין לא הכיר בה דבלא הכיר בה הוי מקח טעות ומחלה ליה דניחא לה דניפוק עלה שמא דאישות כדאמרינן גבי אילונית בפרק איזהו נשך (ב"מ דף סז.) ובהכיר בה נמי אין לה כלום כדאמר ביש מותרות (יבמו' פה:) בשניו' לעריות שהיא מרגילתו משום דזרעה כשר: כיון דלא חזיא לביאה לית לה כתובה. אע"ג דאיכא מאן דאמר בפ' בנות כותים (לקמן נדה דף לט.) אפילו לר"מ אשה שאין לה וסת מותרת לשמש בי"א שבין נדה לנדה לפי שהיא מסולקת מדמים מ"מ צריך לגרשה דילמא מקלקלת ליה בשאר יומי וכיון דאסור לקיימה אין לה כתובה וכל זמן שלא גרשה מותר לשמש באותן י"א יום ולאבא חנן דאית לה כתובה היינו משום דמותרת לשמש בי"א יום כיון דחזיא לביאה אע"פ שגזרו חכמים עליו לגרשה לא תפסיד בכך כתובתה: אילו הייתי יודע שכך הוא. וא"ת והא כיון דאינה תובעת כתובתה לא מצי להוציא לעז כדאמר בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סה.) גבי נשאת לשלישי ולא היו לה בנים ונשאת לרביעי והיו לה בנים כו' וקאמר אומרים לה שתיקותיך יפה ליך מדבוריך שלא יוציא לעז ויאמר אילו הייתי יודע כו' ופריך אי איהי שתקה אנן מי שתקינן ומשני השתא הוא דבריאת וי"ל דהכא בקל ע"י סממנים תחזיר לוסתה ואיכא לעז טפי ולא דמי לעקרה דאין לה רפואה בקל לבא לידי בנים ומשמיא הוא דמסו לה והר"ר שלמה מדריו"ש תירץ דהכא איכא למיחש דמתקנא וקבעה לה וסת כמו שהיה סמוך לגרושין דאיגלאי מילתא דבעוד שהיא תחתיו איברית ולא השתא והכא לא שייך למיפרך אנן מי שתקינן כיון דלא שייך כאן לומר השתא הוא דאיברית דכיון שאומרים לו הוי יודע כו' תו ליכא לעז וכן לר"י בהשולח (גיטין דף מו: ושם) גבי אילונית לא שייך למפרך אע"ג דאינו כ"א חשש אילונית דודאי אילונית אין לה רפואה ולא שייך השתא הוא דאיברית דכיון שאומרים לו הוי יודע מגרשה לגמרי [אבל אם תובעת כתובתה יכול לומר אדעתא דהכי לא גירשתיך] וגבי נשאת לרביעי אין צ"ל הוי יודע דאינו יכול להוציא לעז דאיכא למימר השתא הוא דאיברית ואי לאו טעמא דהשתא הוא דאיברית אפילו לרבנן לא חיישינן לקלקול גבי אילונית לא הוה שתקינן משום דכיון דכבר גרשה ראשון ושני ניכר שגם השלישי שגרשה משום בנים מגרשה ואיכא לעז אי לאו טעמא דהשתא הוא דאיברית: דמתני הא לא מתני הא. פירש רש"י רב יהודה דפסיק הלכה כר"ח דאיירי בעסוקה בטהרות לא מתני ההיא דר' אבא בר' ירמיה והקשה רש"י הא רב יהודה גופיה אמר משמיה דשמואל לא שנו אלא לטהרות ותירץ דהתם לא אשמועינן רב יהודה אלא דלבעלה לא בעיא בדיקה וא"ת והא מתני' ביש לה וסת אבל אין לה וסת איכא למימר דאסורה כר"מ א"כ שמואל דאוקמא אפילו באין לה וסת משמע דסבר כר"ח בן אנטיגנוס וי"ל דמתני' משמע שפיר גם באין לה וסת וה"ק אפילו אותה שדיה שעתה משמשת בעדים וכ"ש שאין לה וסת וא"ת ואמאי לא משני הכא דחדא מכלל חברתה איתמר כדלעיל וי"ל דלעיל אינו בפירוש בדברי רבי אבא בר ירמיה דלבעלה לא בעיא בדיקה ואף רבי אבא לא חילק לר' זירא בין יש לה וסת לאין לה וסת בין טהרות לבעלה משום דשמיע לה מכלל דרב יהודה דלבעלה לא בעיא בדיקה אבל הכא פירש בהדיא משמיה דשמואל דאין לה וסת מותר לקיימה אם תבדוק וכן בפסקא דהלכה כר"ח אין להקשות דמה צריך לפסוק כר"ח כיון דבעסוקה בטהרות איירי וכי הילכתא למשיחא דהא בא"י לעולם היו עסוקים בטהרות כדאמר לעיל (נדה דף ו:) חבריא מדכן בגליל:
Niddah 12b - Mishnah translated into english
Rava said to Rav Pappa: Wise one [sudani]! No, won’t she be demeaned before him? It is embarrassing for her if she is awoken and has to think about whether or not she is pure. Rav Kahana says: I asked the members of the households, i.e., the wives, of Rav Pappa and of Rav Huna, son of Rav Yehoshua: When the Sages, your husbands, came home from the study hall, did they require you to perform an examination prior to intercourse? And they said to me: No. The Gemara asks: But why ask their wives? Why not ask those Sages themselves? The Gemara answers: Perhaps they might rule leniently for others, while acting stringently with themselves. Therefore, their wives were asked, to determine how the Sages conducted themselves in their personal lives.
§ The Sages taught in a baraita: With regard to a woman who does not have a fixed menstrual cycle, she is forbidden to engage in intercourse, and she does not have the right to receive payment of her marriage contract if divorced or widowed, nor is she entitled to payment from her husband for the produce of her property that he consumed, nor is she entitled to provisions for her sustenance from his estate, nor does she get back her worn clothes or other items she brought with her to her marriage as part of her dowry. And furthermore, her husband must divorce her and he may never remarry her. This is the statement of Rabbi Meir.
Rabbi Ḥanina ben Antigonus says: She is permitted to engage in intercourse with her husband, but she must examine herself with two examination cloths, one prior to intercourse and one afterward. They may be to her detriment if she finds blood on the cloths, or they may lead to her betterment, since if she finds no blood she is permitted to her husband. They said in the name of Abba Ḥanan: Woe to her husband!
The Gemara explains each clause of the baraita: She is forbidden to engage in intercourse, as perhaps she will ruin her husband if she emits blood during intercourse. And with regard to the halakha that she does not have the right to receive payment of her marriage contract, the reason is that since she is not fit for intercourse, she is not entitled to payment of her marriage contract.
The Gemara continues its explanation: And she is not entitled to payment for the produce of her property, nor is she entitled to provisions for her sustenance from his estate, nor does she get back her worn clothes. The reason for all these is because stipulations in the marriage contract are considered like the marriage contract itself. Since she is not entitled to a marriage contract, she is likewise not entitled to these additional provisions that are stipulated in the marriage contract.
The Gemara analyzes the next clause in the baraita: Her husband must divorce her and he may never remarry her. The Gemara asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers: No, it is necessary to teach this in a case where her situation was subsequently amended, i.e., she established a fixed menstrual cycle. Lest you say that he may remarry her, the baraita teaches us that this is not permitted, as sometimes such a woman might go and marry someone else and her status is subsequently amended.
And the problem in this scenario is that her first husband might say: If I would have known that it is like this, that she would be cured, even if you would have given me one hundred times one hundred dinars to divorce her I would not have divorced her. And if so, the bill of divorce will be found to be void, and her children from her second husband will be considered mamzerim. Therefore it must be made clear to him from the outset that this divorce is final.
The Gemara analyzes the final clause of the baraita: They said in the name of Abba Ḥanan: Woe to her husband! Some say that he said this to Rabbi Meir, as Abba Ḥanan maintains that the husband is required to settle her payment of her marriage contract upon their divorce. And some say that he said this to Rabbi Ḥanina ben Antigonus, since Abba Ḥanan disagrees with his opinion and holds that it is forbidden to engage in intercourse with her, as perhaps she will ruin him if they engage in intercourse when she is menstruating.
Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina ben Antigonus. The Gemara asks: And with regard to what case did Shmuel issue this ruling of halakha? The Gemara elaborates: If it is referring to a woman who is engaged in handling ritually pure items, didn’t Shmuel already say on another occasion that a woman without a fixed menstrual cycle must examine herself prior to intercourse?
And if it is referring to a woman who is not engaged in handling ritually pure items, doesn’t Shmuel say that in any case where an examination is only for the purpose of intercourse with her husband, not for handling pure items, she is not required to perform an examination? As Rabbi Zeira said that Rabbi Abba bar Yirmeya says that Shmuel says: A woman who does not have a fixed menstrual cycle is forbidden to engage in intercourse until she examines herself, and we interpreted this statement as referring to cases where she is engaged in handling ritually pure items. The Gemara answers: He who teaches this does not teach that, i.e., Shmuel’s ruling is in fact referring to a woman engaged in handling pure items, and the two rulings were cited in his name by different Sages.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.