Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat יוסף בן מושה
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Reuven ben Rivka SEBBAG
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Rav Chlomo Ben Jamilla
Nazir 20b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 20b
Nazir 20b - Guemara
הא למה לי השתא יש לומר חמירתא אמר רב קילתא לא אמר אמרי במערבא אין הכחשה במונה:
הדרן עלך מי שאמר
מתני׳ מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני כולם נזירים הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולם אסורין אמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר פי כפיו ושערי כשערו ה"ז נזיר הריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני מיפר את שלה ושלו קיים הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה ושלו קיים הריני נזירה ואתה ואמר אמן אינו יכול להפר:
גמ׳ יתיב ר"ל קמיה דר' יהודה נשיאה ויתיב וקאמר והוא שהתפיסו כולן בתוך כדי דיבור וכמה תוך כדי דיבור כדי שאלת שלום וכמה כדי שאלת שלום כדי שאומר שלום תלמיד לרב א"ל תוב לא שבקת רווחא לתלמידא
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 20b
הא ל"ל . למיהדר ולמיתני: השתא י"ל חמירתא אמר רב . היכא דהוו ב' כתי עדים ואחת אומרת אחת שתים ושניה אומרת ג' ד' ה' שמעינן ליה לרב נחלקה עדותן בקילתא דלא הוו אלא חד וחד לא אמר דנחלקה עדותן פשיטא דודאי אמר והיכא שמעינן ליה לרב דאמר הכי במס' סנהדרין ירושלמית (פ"ה) דקתני התם להך מתני' דהכא וכתיבא תמן הכי תנינן תמן מי שהיו שתי כתי עדים מעידים אותו אלו מעידים שנזר שתים ואלו מעידים שנזר חמש ב"ש אומרים נחלקה עדותן ואין כאן נזירות כלל וב"ה אומרים יש בכלל חמש ב' שיהא נזיר שתים ואמר רב בכלל נחלקו אבל בפרט דברי הכל נחלקה העדות ור' יוחנן אומר בפרט נחלקו אבל בכלל יש בכלל חמש שתים יהא נזיר שתים פרט כגון שהאחת אומרת אחת שתים והשניה אומרת ג' ד' ה' כלל שהאחת אומרת שתים והשניה אומרת ה': אמרי במערבא אין הכחשה במונה . שאם אחד אומר אחת שתים ואחד אומר שלש ארבע חמש אין זו הכחשה ויש בכלל חמש שתים ויהא נזיר שתים: מתני' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני כו' . וכן חבירו אמר ואני: הותר ראשון שנשאל על נזירותו הותרו כולן . שכולן תלו נזירותן בראשון: גמ' יתיב ר"ל קמיה דר' יהודה נשיאה ויתיב וקאמר . כי תנן במתני' וכולן נזירים כגון שהתפיסו כולן בתוך כדי דבור של ראשון דבכדי שאילת תלמיד לרב דאית ביה שלש תיבות שלום עליך רבי התפיסו כולן ומתניתין דקתני ואני ואני דלא תני אלא תרין דוקא קתני דכי שקלת לחדא תיבה מקמא דאמר הריני נזיר ומצרפת ליה להנך דאמרי ואני ואני שכולן שלשה נדרו בתוך כדי שאילת שלום תלמיד לרב דהוויין נמי שלשה תיבות: תוב לא שבקת רווחא לתלמידא . דלימא ליה אלא הנך תלת מילי ולאו משום דאית ליה לרבי יהודה נשיאה דלימא ליה טפי אלא מילתא בעלמא קמ"ל ומסייע ליה לריש לקיש:
Comments from Tosafot - Nazir 20b
ה"ג תו ל"ל השתא י"ל חמירתא אמר קילתא לא כ"ש . ולא גרסינן אמר רב וה"פ דפריך [אמאי] קאמר דהוי הכחשה משום דאמרינן כיון דזה [אמר] שלש ארבע חמש ולא אמר גם אחת ושתים הוי כאילו אומר בפירוש ולא אחת ושתים נזר אמאי נימא דלא הוי הכחשה ומה שלא הזכיר אחת ושתים דמה לו להזכיר חמירתא דהיינו שלש וארבע וחמש אמר קילתא לא אמר הא מצינו למימר דאחת ושתים בכלל דבריו ומוסיף הוא על האחד אלא ודאי לא הוי הכחשה: אמרי במערבא אין הכחשה במונה . דודאי כי אמר אידך שלש וארבע וחמש לא מיעט שלא אמר הנודר אחת ושתים ובירושלמי דסנהדרין משמע דמונה הוי הכחשה אפילו טפי כאילו אמר [לא] אחת ושתים [אלא] שלש וארבע דקאמר התם אמר רב מחלוקת בכלל אבל בפרט לכ"ע נחלקה עדותן ואין כאן נזירות ורבי יוחנן אומר בפרט נחלקו אבל בכלל לכ"ע יש בכלל חמש שתים: מתני' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני . כלומר שנים שמעו לראשון שקבל נזירות והאחד אומר ואני וכן השני אומר ואני כולם נזירים הותר הראשון אם הראשון בא לחכם והתיר לו נדרו גם האחרונים הותרו לפי שאמרו ואני כמוהו ותלו נדריהם בנדרו הותר האחרון ע"י חכם הוא מותר וכולן אסורים אם לא יתירו גם הם נדריהם ע"י חכם אבל בלא התרה לא שלא תלו נדריהם בנדר האחרון: פי כפיו שערי כשערו ה"ז נזיר . בגמרא מפרש: הריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני מיפר את שלה ושלו קיים . דלא תלה כלל נדרו בנדרה אלא אדרבה היא אמרה ואני נזירה כמוך אחר שהוא כבר נדר בנזיר: הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר . בגמרא בעי לאכוחי מינה דבעל מיעקר קא עקר נדר אשתו מעיקרו ולכך אינו יכול להפר שאם מיפר לה א"כ יתבטל גם את שלו שנדרו תלוי בנדרה וכדתנן לעיל הותר הראשון הותרו כולן שבאו מחמתיה דראשון ואינו רשאי לגרום דבר להיות נדרו מבוטל כדכתיב לא יחל דברו ודרשינן הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו ודחי בגמרא דלעולם מיגז גייז מהפרה ואילך מהשתא אבל כי נמי מיפר את שלה ושלו קיים מ"מ חל נדרה עד עתה ונזירותיה אינו יכול להפר דכיון דאמר ואני קיים לה נדרה: הריני נזיר ואת . כלומר וכי גם את רוצה לידור בנזיר ואמרה אמן פי' קבלה עליה נזירות מיפר את שלה ושלו קיים דלא תלה נדרו בנדרה אבל אם לא אמרה אמן היא מותרת שאינו יכול להדירה בע"כ ודאי מה דאמר לה ואת לא הוי קיום שאין הנדר חל עליה אלא כשאמרה אמן ועדיין אינו יודע אם תקבלנו אם לאו ולכך לא הוי קיום: הריני נזירה ואתה . הכי גרס ר"ת ושמע בעלה ואמר אמן אינו יכול להפר אי מיעקר [קא עקר] ניחא משום דא"כ יתבטל נזירותו ואי מיגז גייז משום דהוי קיום כי אמר אמן כמו ואני כדלעיל: הג"ה גמ' יתיב ר"ש בן לקיש קמיה דר' יהודה נשיאה ויתיב וקאמר והוא שהתפיסו כולם בתוך כדי דיבור . כדמפרש והולך כדי שאילת שלום תלמיד לרב דהיינו שלום עליך רבי ג' תיבות ה"נ יכולין שלשה אנשים להתפיס עצמן בראשון שנדר בנזיר שכל אחד אמר ואני הם שלש תיבות דאפילו האחרון תוך כדי דיבור מן הראשון אבל הרביעי אינו יכול להתפיס עצמו בראשון אפילו אמר ואני שכבר שהו כדי דיבור מן הראשון ולכך לא חייל נזירות ארביעי: אמר ליה תו לא שבקת רווחא לתלמידא . כלומר תלמיד ששמע לאחד שנדר בנזיר ובקש לומר ואני ובתוך כך עובר רבו לפניו והוא חייב להקדים לו שלום ולומר שלום עליך רבי [והם שלש תיבות] שוב לא יועיל להתפיס בנזיר אם יאמר ואני שכבר שהה כדי דיבור ואין זו סברא אלא ודאי גם הרביעי נתפס הואיל ולא שהה כלל לאחר כדי דבור אלא לאלתר אחר כדי דבור אמר ואני אבל החמישי ודאי אינו נתפס ששהה קצת אחר כדי דיבור:
Nazir 20b - Mishnah translated into english
The Gemara asks: Why do I need for Rav to state this at all? Now that it is already said with regard to a stringent case, where there were two sets of witnesses who generally have full credibility yet Rav said that the testimony is considered divided, with regard to a lenient case, involving a conflict within one pair of witnesses, who cannot each obligate him in naziriteship, would he not say that a conflict in their testimony causes it to be disregarded? Of course the testimonies are disregarded if the conflict is within the same set of witnesses. They say in the West, Eretz Yisrael: There is no conflicting testimony in a case of counting, as since one of them counted a smaller number and the second counted a larger number, they do not conflict at all, as the smaller number is included in the larger one.
MISHNA: With regard to one who said: I am hereby a nazirite, and another heard this vow and said: And I, and a third person added: And I, they are all nazirites. If the vow of the first was dissolved by a halakhic authority, they are all dissolved. However, if the vow of the last individual was dissolved by a halakhic authority, the vow of the last individual alone is dissolved, and all the others remain bound by their nazirite vows. If someone said: I am hereby a nazirite, and another heard and said: My mouth is like his mouth and my hair is like his hair, he is a nazirite.
If one said: I am hereby a nazirite, and his wife heard him and said: And I, he can nullify her vow of naziriteship if he so chooses (see Numbers 30:7–16). But his vow remains intact, as his naziriteship is not dependent on hers. However, if the wife said: I am hereby a nazirite, and her husband heard and said: And I, he cannot nullify her vow of naziriteship, as he would thereby be nullifying his own vow, which he made dependent on hers, and he does not have the ability to nullify his own vow. If he said to his wife: I am hereby a nazirite, and you, i.e., you shall be a nazirite as well, and she said: Amen, in acceptance of this vow, he can nullify her vow, and his vow remains intact. However, if the wife said: I am hereby a nazirite, and you, and he said: Amen, he cannot nullify her vow.
GEMARA: Reish Lakish sat before Rabbi Yehuda Nesia, and he sat and said in explanation of the mishna: And this halakha, that they are all nazirites, applies only when they all took a vow by associating themselves with the previous vow within the time required for speaking a short phrase. The Gemara asks: And how much time is included in the measure of: Within the time required for speaking a short phrase? The Gemara answers: It is the time necessary for greeting someone. The Gemara asks: And how much is the time necessary for greeting someone? The Gemara answers that it is the time necessary for a student to say: Peace upon you, my teacher, to his rabbi.
Rabbi Yehuda Nesia said to Reish Lakish: Once again you have provided no advantage to a student who wishes to associate himself with the naziriteship of another. If the student’s rabbi was passing by at the precise moment that his colleague was vowing to be a nazirite, he would have to greet his rabbi first, and therefore he would not be able to respond to his colleague’s vow in time.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.