Talmud BavliKetubot 38b : Youtube
Daf TubeYoutube
1 video class :
Ketubot Page 38b
Ketubot 38b - Guemara
אימא בתולה לגזירה שוה ואשר לא אורסה פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה מסתברא אשר לא אורסה לגזירה שוה שהרי אני קורא בה נערה בתולה אדרבה בתולה לגזירה שוה שהרי אני קורא בה אשר לא אורסה מסתברא הא אישתני גופה והא לא אישתני גופה ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה נפקא ליה מדתניא (שמות כב, טז) כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה קשיא דר"ע אדר' עקיבא תרי תנאי ואליבא דר"ע בשלמא ר"ע דמתני' לא אתיא ג"ש ומפקא ליה לקרא מפשטיה לגמרי אלא לר"ע דברייתא אתיא גזירה שוה ומפקא מפשטיה לגמרי אמר רב נחמן בר יצחק קרי ביה אשר לא ארוסה ארוסה בת סקילה היא ס"ד אמינא הואיל וחידוש הוא שחידשה תורה בקנס אע"ג דמיקטיל משלם ולרבה דאמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס אע"ג דמיקטיל משלם מאי איכא למימר סבר לה כרבי עקיבא דמתניתין תנו רבנן קנסה למי לאביה ויש אומרים לעצמה לעצמה אמאי אמר רב חסדא הכא בנערה שנתארסה ונתגרשה עסקינן וקמיפלגי בפלוגתא דר"ע דמתניתין ורבי עקיבא דברייתא אמר אביי בא עליה ומתה פטור שנאמר (דברים כב, יט) ונתן לאבי הנערה ולא לאבי מתה מלתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא דבעי רבא יש בגר בקבר או אין בגר בקבר יש בגר בקבר ודבנה הוי או דלמא אין בגר בקבר ודאביה הוי
Comments from Rashi on Masechet Ketubot Page 38b
אימא בתולה לגזירה שוה . ולאו למעוטי בעולה ויהא קנס לבעולה: מסתברא אשר לא אורסה לגזירה שוה . ואפי' אורסה אית לה קנס: שהרי אני קורא בה נערה בתולה . אע"פ שנתארסה ונתגרשה דהא נערה בתולה היא כדכתיב קרא אבל בעולה שאין אני קורא בה נערה בתולה אין לה קנס: אדרבה בתולה לגזירה שוה . ולאו למעוטי בעולה בזנות אלא יש לה קנס לבעולה בזנות שהרי אני קורא אותה נערה אשר לא אורסה: מסתברא . ארוסה יש לה קנס ובעולה אין לה: דהא אישתני גופה . ופגמה אין רב כל כך: והא . דנתארסה ונתגרשה לא נשתנה גופה: הא סברא . דחמשים כסף דאונס שקלים הן וכסף ישקול דמפתה יהו חמשים: כמוהר הבתולות . מנין המפורש אצל אונס דהיינו חמשים: ומוהר הבתולות . יהיו שקלים: כזה . שכתוב בו ישקול: קשיא דרבי עקיבא . דברייתא דאמר קנסה לאביה: אדרבי עקיבא . דמתני': לא אתיא גזירה שוה ומפקא לקרא מפשטיה לגמרי . דאתא פשטיה לאשמועינן הא ארוסה לעצמה וחד מתרוייהו לאפנויי אי נמי לא מופני ליכא למיפרך מידי: אלא לרבי עקיבא דברייתא וכי אתיא גזירה שוה ומפקא מפשטיה לגמרי . דלא דריש פשטא דאשר לא אורסה כלל ומשוי אורסה כלא אורסה ואם כן מיעקר משמעותיה: קרי ביה . בפשטיה אשר לא ארוסה למעוטי ארוסה: בת סקילה היא . ומלא יהיה אסון נפקא פטורא מתשלומין: קנסה למי . קא סלקא דעתך בסתם אנוסה קאי: בא עליה ומתה . לא הספיק האב להעמידו בדין עד שמתה: יש בגר בקבר . אם מתה בנערותה עד שלא עמדה בדין והגיע זמן בגרותה בקבר מי חשיב בגר או לא ולקמיה מפרש ואזיל למאי הלכתא: יש בגר בקבר . וכי היכי דאם לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה תנן לקמן בפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מא:) דהרי הן לעצמה ולא לאביה והשתא נמי בגר בקבר מפקיע כח האב ובנה ירית לה אם יש לה בן:
Comments from Tosafot - Ketubot 38b
[אימא בתולה לג"ש . ולא נמעט בעולה כדמשמע בסמוך נראה דר"ע דריש ג"ש מקרא דלגופיה דהיינו בתולה קמייתא ודקנס ודמפתה אבל הבתולות דריש לכתובת בתולות ולא שייך למידרשיה לג"ש ולא לשום רבוי ואייתר נער נערה הנערה וה' דהבתולות חד לחייבי לאוין ועשה וחד לחייבי לאוין וכריתות ואיכא ג' רבויין ה' דהבתולות ונער נערה הנערה חד לכדאביי וחד לחייבי עשה וחד לחייבי לאוין וכריתות דאי איכא לר"ע חד לגופיה בלא ג"ש א"כ נמעוט בעולה מההוא דלגופיה ואף על גב דבקנס ליכא אלא חד בתולה דלגופיה מגזירה שוה דמפתה ניליף בתולה ולא בעולה כי היכי דיליף מפתה מאונס לענין נערה דלא כתיב במפתה]. (ת"י כ"י): אימא בתולה לג"ש . תימה דתיקשי ליה דאימא תרוייהו לגופייהו ולא לג"ש ונראה דהש"ס קים ליה דחד מינייהו לגזירה שוה הואיל והמקראות סתומים לענין שקלים וחמשים הלכך פריך ואימא איפכא ולא פריך ואימא תרוייהו לגופייהו וכי האי גוונא איכא פ"ק דסנהדרין (דף טז.) דאמר ולא את נביא השקר אלא בב"ד של ע' ואחד מה"מ א"ר יוסי בר חנינא אתיא הזדה הזדה מזקן ממרא ופריך הא הזדה כי כתיב בקטלא הוא דכתיב וקטלא בכ"ג אלא אמר ריש לקיש גמר דבר דבר מהמראתו והשתא היכי הוה בעי למילף ולמימר רבי יוסי ברבי חנינא דאתיא הזדה הזדה אלא דהוה קים ליה דאיכא ג"ש ולא הוה ידע במאי וקאמר מסברא דאתיא הזדה הזדה: מי אתיא גזרה שוה ומפקא ליה מפשטיה לגמרי . דדיוק הא אורסה הוי שקר וקשה דבריש הערל (יבמות ד' ע.) יליף דערל אסור בתרומה מגזירה שוה דתושב ושכיר מפסח וכתיב תושב ושכיר לא יאכל בו גבי פסח משום גזירה שוה אע"פ שאינו אמת דהא תושב ושכיר אוכלין בפסח כדאמרינן התם דלא קני ליה רביה ומפקי' קרא מפשטיה טפי מהכא ואומר ר"ת דההוא תושב ושכיר מיירי בערלים ולהכי לא יאכל ומוכח דלאו תושב ישראל קאמר דהא לא קני ליה רביה אלא ודאי בערל ומשום הפנאה כתביה: ארוסה בת סקילה היא . וא"ת מאי קשיא ליה הא השתא לא נפיק קרא ממשמעותיה ואי לא איצטריך לגופיה כ"ש דניחא טפי דג"ש מופנה ואומר ר"י דהכי פירושו ארוסה בת סקילה היא וכיון דלא איצטריך למידי אלא לגזירה שוה הוה ליה למכתב אשר לא ארוסה בהדיא ואמאי שני למכתב אשר לא אורסה דאיכא למטעי ולמימר הא אורסה לעצמה דבשלמא אי הוה בארוסה שום חידוש הוה אתי שפיר במה ששינה הלשון דאמרינן האי דשנה וכתב אורסה למדרש לגזירה שוה ואתא פשטיה לחידושא אבל השתא למה לי: לאבי הנערה ולא לאבי מתה . וא"ת דבפרק נערה לקמן (כתובות דף מה:) גבי סרחה ולבסוף בגרה תידון בסקילה דרשינן הנערה שהיתה כבר ויש לומר דהתם מענינא דקרא והכא מענינא דקרא והתם ודאי אתיא לחייבה דאי לפוטרה לשתוק קרא מיניה ואנא ידענא דלא הויא בסקילה דלאו נערה היא והכא לחיובא דקנס לא אצטריך דמסברא מיחייב אשעת ביאה ואי אפשר לפוטרו בולא כלום הלכך אתא לפוטרו: יש בגר בקבר ודבנה הוי . וא"ת היכי מצי למימר שתהא מורשת קנס לבנה הא אין אדם מוריש קנס לבניו כדאמרינן ריש פרק נערה לקמן (כתובות דף מב:) ובסמוך נמי אמר יש בגר בקבר ופקע אב ואי אדם מוריש קנס כי יש בגר בקבר נמי לא פקע אב ויהא לו מתורת ירושה ומיהו ההיא דבסמוך יש לדחות דנפקא מינה אם היא חייבת לאחרים דאם יש בגר בקבר פקע אב אע"ג דאדם מוריש קנס דנוטלין בעלי חובות אבל אם אין בגר בקבר אין נוטלין בעלי חובות כלום דלא פקע אב והקנס הוא שלו ולא שלה ויש לומר דהכא ה"מ לאקשויי והא אין מורשת קנס לבנה אלא דעדיפא מיניה פריך ור"י מוקי הך בעיא דהכא בבושת ופגם דממונא הוי ויכולה להוריש ואע"ג דתנן בריש נערה (שם מא:) לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה ואבושת ופגם נמי קאי מדקתני הרי הן משמע דאין יכול להוריש בושת ופגם ואור"י דלענין זה ודאי איתקוש בושת ופגם לקנס דכתיב תחת אשר ענה מכלל דאיכא בושת ופגם דלמי שזה ניתן זה ניתן אבל למילי אחריני לא איתקוש דהא בושת ופגם משלם ע"פ עצמו וקנס אינו משלם ע"פ עצמו אבל הקשה ריב"ם דאמרינן במרובה (ב"ק דף עא: ושם) א"ל חמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר איתיביה גנב משל אביו וטבח ומכר ואח"כ מת אביו משלם תשלומי ד' וה' והא הכא כיון דמת אביו זכה ליה במנתא דידיה וקתני דמשלם תשלומי ד' וה' ומשני הב"ע שעמד בדין משמע דאי לאו משום דחמשה בקר ולא חמשה חצאי בקר הוה אתי ליה שפיר ולא הוה צריך לאוקומי בשעמד בדין אלמא דאדם מוריש קנס לבניו ומיהו יש לדחות דה"מ למימר וליטעמיך אבל קשה דמסיק לצפרא א"ל חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר א"ל מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא פירוש דקתני גנב משל אביו ומת ואח"כ טבח ומכר פטור א"ל רישא קרינן ביה וטבחו כולו באיסורא סיפא לא קרינן וטבחו כולו באיסורא משמע דאי קרינן ביה וטבחו כולו באיסורא חייב אע"ג דלא עמד בדין דאדם מוריש קנס לבניו דאי בעמד בדין לא מחייב קנס דשלו הוא טובח ומוכר ותי' ר"י דמיירי דעמד בדין ואמרו חייב אתה ליתן לו דאם הוא טובח אחרי כן חייב כדאמרינן בהגוזל (שם דף קו: ושם) ור"י הלבן תירץ דההיא דפרק נערה איירי לענין קרבן שבועה והכי פירושו דסוגיא דהתם מודינא לך לענין קרבן שבועה דרחמנא פטריה מוכחש בעמיתו בפקדון וכי קאמינא דממון הוי להורישו לבניו שאם יתבעוהו לאחר מיתת אביהן קנס שהיה חייב לאביהן שהעמידו בדין ונתחייב וכפר ונשבע והודה הואיל וכשנפל ליורשין כבר היה ממון שכבר עמד בדין ולא היה יכול להודות ולהפטר א"כ הוי דומיא דפקדון דקרא ומחייב קרבן שבועה איתיביה ר"ש אומר כו' דאחין הוא ופירוש שאם אינו לאחין איך מתחייב הכופר קרבן שבועה על טענותם והא לאו בעל דברים דידהו הוא אלא ש"מ דאחין הוא ומסיק כי קאמר רבה דממון הוא להורישו לבניו בשאר קנסות לענין חיוב קרבן שבועה ומסיק דאצטריך וכחש לעמדה בדין ובגרה ואחר כך מתה דמינה קא ירית מכל מקום עיקרו קנס מיקרי לגבי דידה ודידיה ולא דמי לשאר קנסות דמוריש לבניו דלגבי בניו לא הוה קנס כלל ומיהו לשון להורישו לבניו לא משמע כפירוש זה. [ועיין תוספת בבא קמא עב. ד"ה סיפא]:
Ketubot 38b - Mishnah translated into english
Say to the contrary; the term “virgin,” written with regard to both rape and seduction, is to derive a verbal analogy, and not to exclude a non-virgin, and the phrase “Who was not betrothed” will be interpreted as Rabbi Yosei HaGelili interpreted it, to exclude a young woman who was betrothed and divorced.
The Gemara answers: It stands to reason that the phrase “Who was not betrothed” is utilized to derive a verbal analogy, and not to exclude one who was betrothed and divorced, as even after the divorce I can still read the phrase “A young woman who is a virgin” as applying to her. The Gemara asks: On the contrary, utilize the term virgin to derive a verbal analogy, as even if she is not a virgin, I can still read the phrase “Who was not betrothed” as applying to her. The Gemara answers: It stands to reason that the term “virgin” excludes a non-virgin, and the phrase “Who was not betrothed” is utilized to derive a verbal analogy, as this woman who engaged in relations, her body changed, and that woman who was betrothed and divorced, her body did not change, and therefore her status with regard to the fine should similarly not change.
The Gemara asks: And from where does Rabbi Yosei HaGelili derive this conclusion with regard to the amount of the payment for seduction and the type of money used in the payment for rape? The Gemara responds: He derives it from that which was taught in a baraita that it is written with regard to seduction: “He shall weigh money like the dowry of the virgins” (Exodus 22:16), from which it is derived that this fine for seduction will be like the dowry paid to the virgins elsewhere for rape, fifty silver coins, and the dowry paid to the virgins for rape will be like this fine for seduction in shekels.
§ The Gemara comments: It is difficult as there is a contradiction between one statement of Rabbi Akiva and another statement of Rabbi Akiva. In the mishna he ruled that the fine for the rape of a young woman who was betrothed and divorced is paid to the woman, and in the baraita he ruled that it is paid to her father. The Gemara answers: These are conflicting traditions of two tanna’im in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.
The Gemara observes: Granted, the statement of Rabbi Akiva of the mishna is reasonable, as a verbal analogy does not come and divert the verse from its plain meaning entirely. The plain meaning of the phrase: “Who was not betrothed” is that there is a difference between a young woman who was betrothed, who receives payment of the fine, and one who was not, whose father receives payment of the fine. However, according to Rabbi Akiva of the baraita, does a verbal analogy come and divert the verse from its plain meaning entirely, and teach that there is no difference at all between a young woman who was betrothed and one who was not?
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Interpret the verse as: Who is not betrothed. It does not mean that the young woman was not betrothed in the past, rather, that she is not currently betrothed. The Gemara asks: There is no need for a verse to derive that the rapist is exempt from paying a fine if the young woman is betrothed, as the rape of a betrothed young woman is punishable by stoning, and the rapist is certainly exempt from paying the fine. The Gemara answers: As it might enter your mind to say: Since it is a novel element that the Torah introduced with regard to the payment of a fine, even though he is killed he pays the fine. Therefore, the verse teaches us that one who is executed is exempt from payment of the fine.
The Gemara asks: And according to Rabba, who said that this is indeed the halakha: Since it is a novel element that the Torah introduced with regard to the payment of a fine, even though he is killed he pays the fine, what is there to say? What is derived from the verse that says that there is no fine if the young woman is betrothed? The Gemara answers: Rabba holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva of the mishna, who interpreted the verse as it is written, meaning that it is referring to one who was betrothed and divorced.
The Sages taught: With regard to a young woman who was raped, to whom is her fine paid? It is paid to her father; and some say: It is paid to her. The Gemara asks: To her? Why? The verse explicitly states that the fine is paid to her father. Rav Ḥisda said: Here we are dealing with a young woman who was betrothed and divorced, and these tanna’im in the baraita disagree in the dispute between Rabbi Akiva of the mishna and Rabbi Akiva of the baraita, with regard to whom the rapist pays the fine in that case.
§ Abaye said: If one had intercourse with a young woman, and she died before he was sentenced, he is exempt from paying the fine, as it is stated: “And the man who lay with her shall give to the father of the young woman” (Deuteronomy 22:29), from which it is inferred, and not to the father of a dead girl. The Gemara comments: This matter that was obvious to Abaye was raised as a dilemma to Rava.
As Rava raised a dilemma: Is there achievement of grown-woman status in the grave or is there not achievement of grown-woman status in the grave? The halakha is that if a young woman is raped and the rapist did not pay the fine until she became a grown woman, the rapist pays the fine to her and not to her father. Rava’s dilemma is in a case where a young woman dies and her rapist was convicted only after the time elapsed that were she alive she would have reached grown-woman status. Is there achievement of grown-woman status in the grave, and therefore she is entitled to the fine and it is the property of her son as his mother’s heir? Or perhaps there is no achievement of grown-woman status in the grave, and the fine is the property of her father, as she was a young woman when she died.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.