Tractate Berakhot - Chapter 9 - Mishnah 2

עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת:

זיקים. כוכב הנראה כמו שפותח הרקיע ויורה כחץ ממקום למקום. אי נמי כוכב שנראה כמו שיש לו זנב ארוך:

זועות. שהארץ מזדעזעת ורועשת:

רעמים. קול הנשמע ברקיע מעננים ששופכים מים מזה לזה, כמה דתימא (ירמיה נא) לקול תתו המון מים בשמים:

ועל הרוחות. שבאים בסערה וזעף, ואינם מצויות אלא לפרקים:

ברוד שכחו מלא עולם. ואי בעי מברך ברוך עושה מעשה בראשית שכל אלו מעשה בראשית הם דכתיב (תהלים קלה) ברקים למטר עשה, אבל על ההרים ועל הגבעות וכו׳ אומר עושה מעשה בראשית דוקא דלא מצי לברוכי עלייהו שכחו מלא עולם שאינן נראים ברוב העולם אלא כל אחד ואחד במקומו:

הים הגדול. ים אוקינוס שמקיף העולם:

ברוך שעשה את הים הגדול. שמתוך גדלו וחשיבותו קובע ברכה לעצמו:

לפרקים. משלשים יום לשלשים יום:

על הגשמים וכו׳ מברך הטוב והמטיב, והוא דאית ליה ארעא בשותפות עם אחריני דהכי משמע הטוב והמטיב הטוב לדידיה והמטיב לאחריני, אבל כי לית ליה ארעא כלל אומר מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו׳. ואם יש לו קרקע לבדו מברך שהחיינו:

על הזיקין. פירש הר"ב כוכב הנראה וכו'. א"נ וכו'. וז"ל הרמב"ם זיקים הם נצוצות והם תבניות הנראות בשמים כדמות כוכבים ויש להם זנבות ע"כ. ואינם כוכבי השמים וכסיליהם אלא נבראים לשעתם ולעתים רחוקים מפני האידים העולים. והיינו דאמר שמואל (נח:) נהירין לי שבילי דרקיע לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. הכונה שלא ידע סיבת התהותו והפסדו ועיין במשנה ג' פרק ב' דראש השנה:

מלא עולם. מתוך פירוש הר"ב משמע שאלו נראין ברוב העולם ול' רש"י שאלו נראין או נשמעין למרחוק: *)

[רי"א הרואה את הים כו'. פירש הר"ב ים אוקינוס המקיף כו' עכ"ל ולא זהו הים שעוברים בו לא"י ולמצרים אע"פ שבש"ע סי' רכ"ח כתוב הים הגדול הוא זה הים כו' הטעתו לשון תשובת הרא"ש ז"ל שהעתיק שם בב"י והוכחתי זה באריכות בס"ד בספרי לחם חמודות בפירקין סעיף נ"ו]:

על הגשמים. כתב הר"ב והוא דאית ליה ארעא בשותפות עם אחריני זוהי שיטת הרי"ף. וכתב עליו הרא"ש ולא נהירא דהא כיון שיש לו קרקע כל שכניו משותפים עמו וכו' ולא בעי שיהא שותף עמו בטובתו רק שיהא בבשורה טובה גם לאחרים בשלהם. הלכך גרסי' כגרסת הספרים וכו' דאית לה ולאחריני בהדיה וכו':

בשורות טובות. שהן טובות לו ולאחרים כדתניא בגמ':