Tractate Yevamot - Chapter 8 - Mishnah 6

סְרִיס חַמָּה כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל, מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אַנְדְּרוֹגִינוֹס כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל, מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, טֻמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, לֹא יַחֲלֹץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְסָרִיס. אַנְדְּרוֹגִינוֹס נוֹשֵׂא, אֲבָל לֹא נִשָּׂא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס חַיָּבִים עָלָיו סְקִילָה, כְּזָכָר:

רבי יוסי ור״ש אומרים כו׳ דסבירא להו אנדדוגינוס כזכר. והדר ביה ר״י ואמר בברייתא שאנדרוגינוס בריה בפני עצמו ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה, הלכך אינו מאכיל בתרומה:

רבי יהודה אומר כו׳ ולית הלכתה כותיה, דהא קיי״ל לעיל סריס אדם חולץ וחולצים לאשתו, וטומטום שנקרע הוי כסריס אדם:

אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא. מפני שהוא כזכר, והשוכב עמו הוי בא על הזכור בין בזכרות שלו בין בנקבות שלו:

ר״א אומר חייבין עליו סקילה כזכר. דוקא במקום זכרות שלו ולא בנקבות שלו. והלכה כר״א:

סריס חמה כו' מאכילה בתרומה. דסריס חמה כשר לבוא בקהל כדילפינן בגמרא בריש פירקין (יבמות דף ע״ה) מדלא כתיב הפצוע דהוי משמע מעיקרו ממעי אמו ובברייתא מייתי לה מג״ש נאמר (דברים כ״ג:ב׳) לא יבא פצוע ונאמר (שם) לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. ועיין מ״ש במשנה ד' פ״ד דסוטה. וא״ת כיון דכשר לבא בקהל פשיטא דמאכילה בתרומה. מיתרצה בגמרא דהכא דמהו דתימא מוליד מאכיל דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו. שאינו מוליד אינו מאכיל קמ״ל:

אנדרוגינוס כהן וכו'. כתב הר"ב והדר ביה רבי יוסי וכו' וכלומר וכן הלכה כמו שחזר בו וכן פסק הר"ב בספ"ו ממסכת בכורות וכן פסק הרמב"ם ועיין מ"ש לקמן בזה:

אנדרוגינוס. כתב בספר התשבי שהיא מלה יוונית אנדרי איש גינוס אשה:

אבל לא נישא. פירש הר"ב והשוכב עמו הוי בא על הזכור בין בזכרות שלו בין בנקבות שלו דכתיב (ויקרא י״ח:כ״ב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה איזהו זכר שיש בו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס כלומר זכר כל זכרים במשמע משכבי לרבות משכב שני של אנדרוגינוס והא דתנן ריש פ"ו ולא חלק בין ביאה לביאה ופי' הר"ב ממשכבי אשה. מאשה קאמר דיליף. גמרא [דף פ"ג ב'] [* ופי' בזכרות לקמן בד"ה חייבים וכו']:

רבי אליעזר. כתבו התוספות דגרסינן רבי אליעזר ונ"ל שצ"ל ר' אלעזר מדאמרינן עלה בגמרא [פ"ד א'] א"ר כשהלכתי ללמוד תורה לפני ר' אלעזר בן שמוע וכו' ולא הניחוני ללמוד אלא דבר א' במשנתינו ר"א אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר ש"מ דר"א בן שמוע הוא שאמר זה ור' אלעזר שמו כמ"ש רש"י בפרקין דף ע"ב וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מעשרה פרקיו שהקדים לפי' המשניות [ולעד"ן שהתוספות מוכחי מכאן גרסתם דהא ר"א בן שמוע למד לרבי. ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס וכו' ולא אמר אני אומר אנדרוגינוס וכו' הרי משמיה דזולתו אמר והוא ר' אליעזר. וק"ל כן נ"ל]:

חייבין עליו סקילה כזכר. כתב הר"ב דווקא במקום זכרות. כלומר מאחריו. נ"י ועיין ברפ"ו. ובגמרא דס"ל דה"ק קרא את זכר לא תשכב משכבי אשה. את זכרות של מי שיש בו שני משכבות לא תשכב. וזכר גרידא נפקא ליה מואת. ומ"ש הר"ב והלכה כר"א וכ"פ הרמב"ם ולעיל פסקו דבריה בפני עצמו הוא. וכתב נ"י בשם הרשב"א וז"ל. ולא ידעתי היאך יתקיימו שני פסקים הללו שאם אתה מספקו בנקיבה היאך אתה סוקל על ביאתו כזכר. ושמא הוא סובר דאף ר"א סבר דבריה בפני עצמו הוא. אלא שחייבין עליו סקילה כזכר. מגזירת הכתיב דואת זכר וכו' וכי כתיב את זכר. לאו דקרייה רחמנא זכר אלא לומר שאין חייבין במי שיש בו ב' משכבות דהיינו אנדרוגינוס אלא ממקום זכרות והיינו דאמרינן לא לכל אר"א אנדרוגינוס זכר הוא ע"כ: