Home > Mishnah > Seder Moed > Tractate Shekalim > Chapter 2 - Mishnah 5

Tractate Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5

מוֹתַר שְׁקָלִים, חֻלִּין. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵפָה, מוֹתַר קִנֵּי זָבִין, קִנֵּי זָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת, וְחַטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, מוֹתְרֵיהֶן נְדָבָה. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא בָּא לְשֵׁם חַטָאת וּלְשֵׁם אַשְׁמָה, מוֹתָרָן נְדָבָה. מוֹתַר עוֹלָה, לָעוֹלָה. מוֹתַר מִנְחָה, לַמִּנְחָה. מוֹתַר שְׁלָמִים, לַשְּׁלָמִים. מוֹתַר פֶּסַח, לַשְּׁלָמִים. מוֹתַר נְזִירִים, לַנְּזִירִים. מוֹתַר נָזִיר, לַנְּדָבָה. מוֹתַר עֲנִיִּים, לָעֲנִיִּים. מוֹתַר עָנִי, לְאוֹתוֹ עָנִי. מוֹתַר שְׁבוּיִים, לַשְּׁבוּיִים. מוֹתַר שָׁבוּי, לְאוֹתוֹ שָׁבוּי. מוֹתַר הַמֵּתִים, לַמֵּתִים. מוֹתַר הַמֵּת, לְיוֹרְשָׁיו. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מוֹתַר הַמֵּת, יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מוֹתַר הַמֵּת בּוֹנִין לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ:

Comments from Bartenura on Masechet Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5

מותר שקלים חולין. המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי, וכשבא לחשב מה שכנס מצא שהותירו, המותר חולין. וסתמא כב״ה:

עשירית האיפה. שמקריבין בדלי דלות. אם הפריש מעות ונתותרו, באות נדבה, דכל מותר חטאת ואשם המעות נדבה לקנות בהן עולות לקיץ המזבח, כמדרשו של יהוידע הכהן. ועשירית האיפה במקום חטאת היא:

מותר עולה עולה. אם הפריש מעות לקנות עולה ונתותרו, יביא באותו המותר עולה אחרת:

מותר הפסח לשלמים. דכתיב (דברים ט״ז:ב׳) וזבחת פסח לה׳ אלהיך צאן ובקר, וכי פסח מן הבקר הוא בא, אלא מותר פסח יהא לדבר הבא מצאן ובקר והיינו שלמים:

מותר נזירים. אם גבו מעות לקרבנות נזירים ונתותרו, ישמרום עד שיקנו מהם קרבנות נזירים אחרים. ואם נזיר אחד הפריש מעות לקרבנותיו ונתותרו, המותר לנדבה לקיץ המזבח:

מותר עני. אם גבו מעות לקנות לו מלבוש ונתותרו, נותנין המותר לאותו עני:

מותר שבוים. אם גבו צדקה לצורך פדיון שבוים ונתותר מהם, ישמרום עד שיפדו בהם שבוים אחרים. אבל אם פירשו לשבוי זה, זכה אותו שבוי במותר:

מותר המתים למתים. אם גבו לצורך קבורת מת סתם, המותר לקבורת מתים אחרים. למת, זה המותר ליורשיו, דאחולי אחיל המת זילותיה לגבי יורשיו:

יהא מונח עד שיבא אליהו. מספקא ליה אי מחיל המת זילותיה לגבי יורשיו אי לא, הלכך יהא מונח עד שיבא אליהו:

בונים לו נפש על קברו. פשיטא ליה לר׳ נתן דלא מחיל, הלכך בונים לו מצבה על קברו מאותו מותר שכבר זכה בו המת. והלכה כת״ק. והיכא דגבו לצרכי קבורת המת מפני שהיו סבורים שלא היה לו ואח״כ נמצא שהיה לו, לא אמרינן בכהאי גוונא מותר המת ליורשיו, כיון שהגבייה בטעות היתה, והכי מוכח בירושלמי. ועוד מוכיח בירושלמי ובגמרא שלנו, דהיכא דאיכא שבעה טובי העיר או חבר עיר שכל עסקי צבור נחתכין על פיו ונראה בעיניו לשנות מותר שבויים או מותר עניים או מותר מתים למה שיראה בעיניו, יכול לשנות ולהוציא במה שיראה בעיניו שהוא צורך שעה ואין מוחין בידו. וכן מורין תמיד הלכה למעשה:

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5

מיתריהן נדבה. כתב הר"ב כמדרשו של יהוידע. לקמן תנן ליה בסוף פרק ששי:

[*מותר נזירים. פירש הר"ב אם גבו מעות לקרבנות נזירים ונ"ל דר"ל לסתם נזירים. דאילו לנזירים ידועים מה לי לרבים. מה לי ליחיד. ולהוי כמותר עני ושבוי ואינך דלקמן:

רבי נתן אומר מותר המת בונין לו נפש על קברו. ולא פירש אם יש עוד מותר אי סבירא ליה כת"ק או כר"מ. ומצאתי בירושלמי תני בשם רבי נתן מותר המת יבנה לו נפש על קברו. ויעשה לו זילוף על גבי מטתו. ע"כ. ונ"ל דלזילוף אין שיעור ויכול לעשותו בממון הרבה]:

Tractate Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5 - Mishnah translated into english

The surplus of [money set aside for] shekels is non-sacred property. The surplus of [money set aside for the] tenth of the ephah, and the surplus of [money set aside for] bird-offerings of zavim, for bird-offerings of zavot, for bird-offerings of women after childbirth, and sin-offerings and guilt-offerings, their surplus [is used to purchase] freewill-offerings. This is the general rule: all [money set aside] for a sin-offering or for a guilt-offering, the surplus [is used to purchase] freewill-offerings. The surplus of [money set aside for] a burnt-offering [must be used] for a burnt-offering. The surplus of [money set aside for] a meal-offering [must be used] for a meal-offering. The surplus of [money set aside for] a peace-offering [must be used] for a peace-offering. The surplus of [money set aside for] a pesach [must be used] for a wellbeing offering. The surplus of [money set aside for] the offerings of nazirites [must be used] for the offerings of other nazirites. The surplus of [money set aside for] the offerings of a [particular] nazirite [is used to purchase] freewill-offerings. The surplus of [money raised for] the poor [must be used] for other poor. The surplus of [money raised for] a [particular] poor person [must be given] to that [poor person]. The surplus of [money raised for the ransom of] captives [must be used] for [the ransom of other] captives. The surplus of [money raised for the ransom of] a [particular] captive [must be given] to that captive. The surplus of [the money raised for the burial of] the dead [must be used] for [the burial of other] dead. The surplus of [the money raised for the burial of] a [particular] dead person [must be given] to his heirs. Rabbi Meir says: the surplus of [money raised for the burial of] a [particular] dead person must be laid aside until Elijah comes. Rabbi Natan says: the surplus of [money raised for the burial of] a [particular] dead person [must be used] for building a monument for him over his grave.

Tractate Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5

Tractate Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5

Comments from Bartenura on Masechet Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5

Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5

Tractate Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5 : Transliteration

Tractate Shekalim - Chapter 2 - Mishnah 5 - Mishnah translated into english