Talmud BavliNazir 50b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 50b
Nazir 50b - Guemara
ב"ש אומרים אף המקפה של גריסין ושל פול מפני שהיא סולדת לאחוריה בעי רמי בר חמא יש נצוק לאוכלין או אין נצוק לאוכלין מי אמרינן משום דאית בהו רירי והני לית בהו רירי או דלמא משום דסמיכין הוא והכא הא סמיכין אמר רבא ת"ש חלב המת שהוא שלם והתיכו טמא היה מפורד והתיכו טהור ואי סלקא דעתך אין נצוק לאוכלין שלם והתיכו נמי ליטהר א"ר זירא אנא ומר בריה דרבינא תרגימנא הכא במאי עסקינן כגון דבהדי דמרתח ליה סליק עמודא דנורא לפומיה דמנא וקרש דאיתיה כולא גבי הדדי א"ל רבינא לרב אשי ת"ש ב"ש אומרים אף המקפה של גריסין ושל פול מפני שהן סולדין לאחוריהן מידי איריא התם משום דסמיכין הכא משום רירי:
ועל מלא תרווד רקב:
וכמה שיעורו חזקיה אמר מלא פיסת היד רבי יוחנן אמר מלא חפניו תנן מלא תרווד רקב שאמרו ישנן מעיקר אצבעות ולמעלה דברי ר"מ וחכ"א מלא חפניו בשלמא ר' יוחנן הוא דאמר כרבנן אלא חזקיה כמאן לא כר"מ ולא כרבנן אמרי מלא פיסת היד ומלא קשרי אצבעותיו למעלה חד שיעורא הוא אמר ליה רב שימי בר אדא לרב פפא ממאי דהאי מקשרי אצבעותיו ולמעלה לראש דלמא למטה מדידיה דהוה לי' מלא פיסת היד תיקו:
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 50b
בש"א אף נצוק מקפה של גריסין . פולין שנכתשו במכתש ונחלקו לשנים: [ושל פול] . של פולין שלמות: סולדת לאחוריה . שבשעה שמריקין אותו מכלי אל כלי ופוסק את הנצוק חוזר ראש הנצוק ועולה לו למעלה כלפי אחוריו וכחוזר ונוגע לעליונים דמי והוו טמאין: יש נצוק לאוכלין . היה מריק מקפה של עדשים או של אפונים במקום מדרון למעלה ונטמאו תחתוני' בשעת שפיכה מי הויין העליוני' טמאין או לא גבי דבש הזיפים וצפיחית מ"ט אית בהו נצוק משום דאית בהו רירי דסולדות והני אוכלין לית בהו רירי והויין עליונים טהורים או דלמא גבי זיפים וצפיחית מ"ט נצוק שלהן טמא משום דסמיכין שהן עבים והני נמי סמיכין וליהוי נצוק שלהן טמא: ת"ש חלב של מת טמא . ויש בו כזית והתיכו במחבת אע"פ שנתגלגל במחבת לא נעשה מפורד וטמא: היה מפורד . אותו כזית מן המת והתיכו אע"פ שנתחבר ביחד טהור כיון דה"ל מפורד מעיקרא פרחה מיניה טומאה והאי דהדר חברו ביחד לא הוי חיבור דחיבור בידי אדם לא הוי חיבור: ואי ס"ד אין נצוק לאוכלין . כי הוא שלם והתיכו במחבת נמי ליטהר דכיון דמגלגל ליה מזוית זו לזוית זו נפרד זה מזה ולא הוי ביה כזית במכונס אי נמי לכשהתיכו והריקו מכלי אל כלי ליהוי כמפורד וליטהר אלא לאו ש"מ דיש נצוק וחיבור הוא: א"ר זירא . לעולם אימא לך אין נצוק לאוכלין והא מתני' דהכא אנא ומר בריה דרבינא תרגמינא דהכא במאי עסקינן כגון שלא הורק מכלי אל כלי ומעולם לא נענעו בכלי כלל: דבהדי דמרתח ליה . שהתיכו במחבת במקום אחד ולא נענעו כלל וההוא חלב לבהדי דקא מהתך ליה סלק עמודא דנורא לפומיה דמנא ולא [מגיע] לא להכא ולא להכא ולא הוי נצוק כלל דכוליה הוה בהדי הדדי וקרש במקומו ולא נתפזר לכאן ולא לכאן משום הכי טמא: ת"ש בש"א אף מקפה של גריסין . אלמא דיש נצוק לאוכלין: מידי איריא . כלומר לעולם אימא לך אין נצוק והכי הוא דקא מיבעיא ליה מי אמרי' דגבי שאר אוכלין כגון עדשים (מי אמרינן) כיון דסמוכות כגון מקפה של גריסין הוי חיבור או דלמא התם לא הוה טעמא אלא משום דאית ליה רירי במקפה של גריסין אבל בשאר אוכלין דלית בהו רירי לא הוה נצוק. לישנא אחרינא ת"ש ב"ש אומרים כו' מפני שהן סולדין לאחוריהן אלמא דלא הוה טעמא דנצוק אלא משום דאית ביה רירי וגבי שאר אוכלין הואיל דלית בהו רירי לא הוי נצוק מידי איריא לעולם אימא לך יש נצוק לאוכלין וכי קא מיבעיא לן אליבא דרבנן והכי קמיבעיא לן טעמייהו דרבנן דאמרי דהוי נצוק גבי דבש הזיפים טעמא משום דסמיכין והלכך כל אוכלין דסמיכין כגון עדשים אית להו נצוק אבל אליבא דב"ש לא מיבעיא לן דאינהו לא אמרי דהוי נצוק אלא משום רירי ואילו שאר אוכלין דלית להו רירי לא איצטריך לן למישאל: תרווד . כף: מלא פיסת יד . בלא אצבעות: מלא חפניו . בהדי אצבעותיו: וממאי דהאי קשרי אצבעותיו ולמעלה . דקאמר כלפי ראש אצבעותיו קאמר ומשום הכי מותבת מיניה לחזקיה דלמא למטה . מיד דלמא כלפי פיסת יד הוא דקאמר כוותיה דחזקיה וחזקיה כר"מ:
Comments from Tosafot - Nazir 50b
בית שמאי אומרים אף מקפה של גריסין . שנכתשו בריחים של גרוסות ושל פול שלמים ועושה מהם תבשיל כמו כן חשיב אוכל והוי חיבור מפני שהיא סולדת לאחוריה כשנהפך התבשיל של מקפה ופוסק מלשפוך העמוד סולד וחוזר לאחוריו מתוך שהתבשיל עב [ואית] ביה רירי והם מחברים האוכל להיות יחד: יש נצוק לאוכלין . כגון המחה שומן ועירהו לתוך אוכלין טמאים ולרבנן קמיבעיא ליה מי אמרי' אינון משום דאית בהו רירי פירוש דבש הזיפים והצפיחית אמרו חכמים דהוו חיבור משום דאית בהו רירי כלומר שהן סולדים לאחוריהם ואע"ג דפליגי אמקפה של גריסין דאית להו רירי לא חשיב לת"ק וב"ש סברי אע"ג דלית להו כולי האי רירי חשיבי לחבר העליון לתחתון ושאר אוכלין לית בהו רירי והלכך לא שייך בהו נצוק או דלמא טעמא דת"ק משום דסמיכין משום שהם עבים ושאר אוכלים נמי סמיכין אבל לב"ש לא קא מיבעיא ליה דמדקאמר מפני שהן סולדין לאחוריהן אם כן טעמייהו משום רירי: ת"ש חלב המת שהוא שלם . פי' כזית שלם והתיכו טמא התיכו כמו חיתכו שהמחהו באור טמא כדמעיקרא דמעיקרא היה בו כזית שלם ועדיין ישנו כולו ביחד כדמפרש בסמוך או משום דנצוק הוי חיבור הלכך אפילו כי התיכו אפי' שאם לא היה מחובר ביחד [אלא] ע"י נצוק ואי משום שלא נפרד מעולם זה מזה כדמפרש בשינוייא: היה מפורר . פירורין של חלב המת שלא היה מעיקרא זית שלם אע"ג דהתיכן באור ונעשה הכל חתיכה אחת טהור כדמסיים בתוספ' דאהלות פרק רביעי מפני שחיבור אדם אינו חיבור וקודם שהתיכו לא היה כזית מחובר יחד ולא היה מטמא הנוגע במקצת [או] אפילו הנוגע בכולו למאן דלית ליה נוגע וחוזר ונוגע לכך כי התיכו נמי לא חשיב זית שלם כיון שחיבור זה בא ע"י אדם ואע"ג דרביעית דם הבאה משני מתים מטמא למאן דאית ליה [יש אם למקרא דכתיב על כל נפשות מת] (סנהדרין דף ד.) וכן שני חצאי זיתים משני מתים דטמא במס' אהלות (בתוספתא פ"ד) י"ל דהיינו דוקא לענין אהל לפי שראוי להאהיל על שני החצאין יחד אבל בנגיעה לא מטמא והא דאמרי' בפ' [שלישי] דאהלות [מ"ג] הנוגע בשני חצאי זיתים מן הנבלה טמא י"ל דהתם מיירי שיש בשר מרודד ביניהן המחברם יחד וכי האי גוונא משני בפרק העור והרוטב (חולין דף קכד:) וא"ת תפשוט מהכא דחיבורי אדם אינו חיבור וי"ל היינו דוקא בטומאת מת שהטומאה באה ממנו לצרפו לכזית לטמא אחרים ואפשר להיות שכן הקבלה אבל לצרף האוכלין לקבל טומאה בכביצה מעלמא התם חיבור אדם הוי חיבור כי הך דכל האוכלין מצטרפין לכביצה: ואי ס"ד אין נצוק לאוכלין שלם והתיכו נמי ליטהר . כזית חלב כשנותנין על האש א"א שלא נפרדה טפה אחת ממקום חיבורה מחמת ההתכה אי נצוק אין חיבור דאי אפשר שאותה טפה אינה מחוברת לשאר החלב ע"י נצוק דאי לא חשיב חיבור הרי נפרדה הטפה ואין כאן כזית: כגון בהדי דמרתח ליה סליק עמוד לפומיה דמנא וקירש דאיתיה כוליה גבי הדדי . כשנתן ע"ג האש והרתיח עלה כזית לפומא דמנא בבת אחת מכח האש וקירש דהשתא איתיה כוליה גבי הדדי וצ"ל דקירש אפומא דמנא דאילו לא קרש אלא חזר ונפל למקומו אין נופל יחד אלא דרך נצוק שאין כח האש מסייע ליפול כמו שמעלהו וכי סליק סליק בבת אחת וכי נפיל נפיל דרך נצוק: ת"ש אף מקפה של גריסין ושל פול מפני (שידים) [שהן] סולדים לאחוריהם . [אלמא] טעמא דשמאי משום רירי הכי נמי מסתברא טעמא דת"ק משום רירי אלא דת"ק בעי רירי טובא ותפשוט דלשאר אוכלין דאין להם רירי אין נצוק: מידי איריא התם משום דסמיכי . דבש של זיפים וצפיחית דהוי חיבור לרבנן היינו משום דסמיכי ולא משום רירי ובהא פליגי דבית שמאי סברי אף כי לא סמיכי הוי חיבור כיון דאיכא רירי כגון מקפה של גריסין ולת"ק רירי לא מעלה ולא מוריד: מלא פיסת יד . מתחילת פיסוק האצבעות עד הזרוע: ישנן מעיקר אצבעות ולמעלה . עד ראשי האצבעות: חד שיעורא הוא . כך מחזיק באצבעות כמו בפיסת ידו: אמר ליה רב שימי . שנוייא הוא ממאי דהאי מקישרי אצבעותיו ולמעלה היינו לראשי אצבעותיו דפרכת מינה דלמא למטה דקרי עיקר אצבעות מקום שמחוברין לה ליד ולמעלה דקאמר היינו לצד הגוף עד פרק הזרוע דהיינו ממש פיסת יד לא גרסי' תיקו:
Nazir 50b - Mishnah translated into english
Beit Shammai say: Even the stream of a stew made of crushed and broken beans or of whole beans also connects two items because it returns backward. When one stops pouring this stew, part of the dish reverts to its place of origin, and therefore the stream is considered a single unit.
§ Rami bar Ḥama raises a dilemma: According to the opinion of the Rabbis that in general, poured liquid does not serve to connect, is there a stream for food, or is there not a stream for food? If one pours melted food into an impure vessel, does the food which one is pouring become impure? The Gemara explains the two sides of the dilemma: Do we say that zifim honey and batter connect different items because they have a flow that returns backward, and these regular foods do not have a flow that returns backward? Or, perhaps the reason why zifim honey and batter connect is because they are viscous, and here the melted foodstuffs are also viscous.
Rava said: Come and hear a resolution from the Tosefta (Oholot 4:3): If there was fat of a corpse that was whole and contained an olive-bulk, and one melted it, it is ritually impure. If from the outset the fat was separated into pieces smaller than an olive-bulk, which do not impart impurity, and one melted it, so that it combined into an olive-bulk in its melted state, it is pure. And if it enters your mind that there is no stream for food, even if it was whole and one melted it, it should also be pure, as it became liquid and spread throughout the pan. Consequently, each part should be considered separate, which means the food is not the size of an olive-bulk.
Rabbi Zeira said: I and Mar, son of Ravina, explained it: With what are we dealing here? With a case where as he was heating it, the column of fire rose from under the pan to the mouth of the vessel, and the fat congealed there, so that it was all present together, i.e., there was no stream at all.
Ravina said to Rav Ashi: Come and hear a resolution from the mishna to the question of whether food is considered a stream. Beit Shammai say: Even the stream of a stew made of crushed and broken beans or of whole beans also connects two items because it returns backward. This indicates that the dispute in the mishna is whether or not stew meets the criteria of returning backward, and the Rabbis hold that honey and anything like it, which return backward, are considered a stream. Rav Ashi replied: Are the cases comparable? There, in the case of honey, one might suggest it is a stream because it is viscous. Here, with regard to the stew, the reason Beit Shammai rule stringently is due to the flow, which returns backward. The Rabbis do not agree that this is a factor at all.
§ The mishna taught: And for impurity imparted by a full ladle of dust. The Gemara inquires: And how much is this measure of a full ladle of dust? Ḥizkiyya said: A full palm of the hand. Rabbi Yoḥanan said: His handfuls, i.e., the amount that can be held in the whole hand, including the fingers. The Gemara cites a relevant source. We learned in the Tosefta (Oholot 2:2): The full ladle of dust that the Sages spoke of includes all that can be contained from the base of the fingers and above; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: His handfuls.
Granted, Rabbi Yoḥanan spoke in accordance with the opinion of the Rabbis. But in accordance with whose opinion did Ḥizkiyya state his opinion? His ruling is neither in accordance with the opinion of Rabbi Meir nor in accordance with that of the Rabbis. The Rabbis require his handfuls, Rabbi Meir refers only to the amount contained in the fingers themselves, while Ḥizkiyya rules that it is the amount that can rest on the palm of a hand. The Sages say in response that Ḥizkiyya’s amount of a full palm of his hand and Rabbi Meir’s measurement of a full amount of his finger joints from the palm of the hand and above are one and the same measure.
The Gemara raises a difficulty with regard to the basis of the question directed toward the opinion of Ḥizkiyya. Rav Shimi bar Adda said to Rav Pappa: From where do we know that this amount specified by Rabbi Meir: From his finger joints and above, means toward the ends of the fingers? Perhaps it is referring to below it, toward the arm, in which case it is exactly the same as Ḥizkiyya’s amount: A full palm of the hand. If so, this baraita presents no difficulty to Ḥizkiyya at all. No answer was found, and the Gemara says that the question shall stand unresolved.
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.