Talmud BavliThe learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Jamila bat Chlomo Abensour
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat Amram ben Itshak Loubaton
The learning on the whole site is dedicated : L'ilui Nishmat יוסף בן מושה
Nazir 40b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 40b
Nazir 40b - Guemara
אין קרבנו בדלות תאמר במצורע שקרבנו בדלות אמר ליה רבא בר משרשיא לרבא האי תנא מעיקרא אמר ללמדו ממצורע אי אפשר שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו והדר אמר נילף מדינא ומדינא נמי לא יליף אמר ליה ההוא אליבא דרבנן הא אליבא דר' אליעזר דתנן ואינו חייב עד שילקטנו בתער ר' אליעזר אומר אפילו ליקטו במלקט וברהיטני חייב מאי טעמייהו דרבנן דתניא (ויקרא יד, ט) זקנו מה ת"ל לפי שנאמר (ויקרא כא, ה) ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו מצורע כן ת"ל זקנו ומנלן דבתער דתניא ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפילו גילחו במספרים יהא חייב ת"ל (ויקרא יט, כז) ולא תשחית יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב ת"ל ופאת זקנם לא יגלחו הא כיצד איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער ממאי דילמא לעולם אפילו ליקטו במלקט וברהיטני נמי מצוה קעביד והא קאתי לאשמועינן דאפילו בתער לא מיחייב עליה אמרי אי ס"ד כי עביד נמי במלקט וברהיטני שפיר דמי לישתוק קרא מיניה ואנא אמינא ומה גבי נזיר דאיסורא קא עביד אפ"ה מחייב הכא דמצוה לא כל שכן
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 40b
האי תנא מעיקרא אמר ללמוד נזיר ממצורע אי אפשר שאין דנין כו' . אלמא דפשיטא ליה מילתא דמצורע הוי בתער: והדר אמר ניליף מדינא . מנזיר ומלוים בהצד השוה שבהן ומדינא נמי לא מצי למילף משום דאית בה פירכא דרבא מברניש שכן אין קרבנו בדלות תאמר במצורע שכן קרבנו בדלות בעולה ויורד דכתיב ביה ואם דל הוא: א"ל ההיא . דקתני דללמדו ממצורע אי אפשר דמשמע דפשיטא ליה דמצורע הוי בתער אליבא דרבנן היא דגמרי לה מזקנו ופאת כדמסיק והאי דקא בעי מדינא לא אפשר משום דאית ביה למפרך כדפריכנא אליבא דר' אליעזר דגמיר לה מנזיר דלקמן: דתנן . במסכת מכות: ואינו חייב . על הקפת הראש עד שילקטנו בתער: ר' אליעזר אומר . אפי' במלקט וברהיטני: ואמרינן מ"ט דרבנן . דלא מחייבי בהקפה אלא בתער: דתניא זקנו . האמור לגבי מצורע מה ת"ל והלא כל שערו במשמע וזקנו בכלל שערו אלא לפי שנאמר לגבי כהנים ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפי' כהן מצורע המתגלח לא יגלח פאת זקנו ת"ל וגילח זקנו: ומנלן . דהך גילוח בתער קאי דתניא ופאת זקנם: ת"ל . גבי ישראל לא תשחית פאת זקנך אי לא תשחית יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב ת"ל ופאת זקנם לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה דיבר הכתוב ואיזו הוי אומר בתער מהו גילוח דקאסר ליה רחמנא גבי הקפת הראש והשחתת פאת זקן ואישתרי ליה גבי מצורע דמותר הוא בו היינו תער: מאי משמע לן מהכא דמצורע לא הוי אלא בתער דלמא לעולם אימא לך דאפי' ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי והאי דקתני זקנו מה ת"ל דאתא לאשמועי' דאפי' גילחו בתער לא מיחייב עליה משום פאת זקנם לא יגלחו: אי ס"ד דכי ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי . ומצוה קעביד לישתוק קרא מיניה ולא ליכתוב זקנו ואמינא ליקטו במלקט וברהיטני שפיר דמי דמייתינן לה מדינא: ומה גבי נזיר דאיסורא קעביד . כי מגלח בתער בתוך ימי נזירות: אפילו הכי מיחייב . כי ליקטן במלקט וברהיטני כדאמרינן לעיל לרבות כל המעבירין: הכא . דכי מגלח מצוה קעביד כדכתיב וגילח את כל שערו: לא כל שכן . שבכל דבר מותר לגלח ואפילו בתער:
Comments from Tosafot - Nazir 40b
אין קרבנו בדלות . אלא קרבן קבוע בין עניים בין עשירים תאמר במצורע שאם עני הוא מביא צפורים וא"כ גם לא נחמיר עליו להטעינו תער ואין להקשות לפי מה שמסקינן דיליף מצורע מקרא אחרינא שלא בנזיר דהיינו בנזיר דבסמוך ולייתי נזיר במה הצד דאיכא למיפרך שכן אינו בשאלה או שכן שכל גופו טעון תגלחת: והאי תנא מעיקרא . בברייתא דלעיל קאמר ללמדו ממצורע אי אפשר כו' אלמא דקים ליה לתנא [תער] במצורע בלא נזיר שהרי בא נזיר ממצורע ובהך ברייתא בעי למילף מצורע דבעי תער מדינא דנזיר ולוים אלמא מצורע גופיה לא יליף אלא מנזיר ומדינא נמי לא אייתי [דקאמר] מה להצד כו' וסוף לומדו מראשו דכתיב בנזיר ומ"מ רבי אליעזר לא ידע תער במצורע אלא מנזיר כדמפרש והולך: דתנן בפרק בתרא דמכות (דף כ.) אינו חייב כו' לגבי פיאות דזקן תניא דאין חייבין בהשחתת פאת זקן בין כהנים בין ישראלים עד שיטלנו בתער ור"א אמר אפי' ליקטו במלקט ורהיטני מיחייב: ומאי טעמייהו דרבנן . כלומר מהיכא נפקא לן דפשיטא להו דמצורע בתער אפילו בלא נזיר כדס"ל דתניא זקנו מה ת"ל במצורע כתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו וכו' והלא בכלל כל שערו הוא ולמה פרט זקנו לפי שנא' גבי כהנים ופאת זקנם לא יגלחו יכול אף מצורע כלומר כהן והוא מצורע כן שלא יכול לגלח זקנו והא דכתיב וגלח את כל שערו ע"כ לבר מזקנו א"נ בנמרט זקנו שאין עשה דגילוח דוחה לאו דהשחתת זקן הכהנים ועשה דקדושים דכהנים ת"ל זקנו מיותר שנכתב במצורע לאשמועינן עשה דזקנו דחי לאו דלא יגלחו בכהנים ועשה דקדושים יהיו ואע"פ שאין עשה . דוחה לא תעשה ועשה בעלמא הכא דחי כדאמר בריש יבמות (דף ה.) דהאי לאו ועשה שאינו שוה [בכל] הוא דהשחתת זקן אינו בנשים כדאמר פ"ק דקדושין (דף לה:) וא"ת ודלמא אתי למישרי לאו גרידא דלא תשחית פאת זקנך וי"ל (דמשער) דאיכא למימר קרא סתמא כתיב בה בישראל ככהנים ועי"ל והוא העיקר דע"כ לרבנן ללאו גרידא דישראל לא איצטריך קרא דנפקא להו מראשו מקרא קמא דדחי עשה דמצורע לאו דהקפה דסבירא להו דהקפת כל הראש שמה הקפה כדאיתא בסמוך א"כ זקנו לא איצטריך קרא אלא לכהנים ולאשמועינן דעשה דמצורע דחי לאו ועשה דהשחתת זקן הכהנים (גרידא) ומדאתא קרא דזקנו למישרי לו לאו דהשחתת זקן והשחתת זקן לא מחייב אלא בתער מכלל דמצורע תגלחתו אינו אלא בתער דאם לא כן זקנו למה לי: דבתער . כלומר חיוב השחתת זקן מנא להו לרבנן דלא הוי אלא בתער דמינה ילפינן תער למצורע: דתניא ופאת זקנם לא יגלחו . בכהנים כתיב יכול אפי' במספרים יהא חייב ת"ל ולא תשחית פאת זקנך בישראל כתיב ובמספרים ליכא השחתה שאינו נוטל השער מעיקרו ושרשו: אי לא תשחית יכול אפי' במלקט ורהיטני יהא חייב . שאף הם משחיתים השער מעיקרו ת"ל ופאת זקנם לא יגלחו והם אינם קרויים גילוח שאינם רגילים לגלח בהם: הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער . והאי שרא רחמנא במצורע אי נמי בקידושין גמרינן פאה פאה כהנים מישראלים. ופריך ממאי דתגלחת מצורע ליכא אלא בתער דילמא אפי' במלקט ורהיטני קיים המצורע מצות גילוח וקרא דזקנו אתא לאשמועינן דאם בא לגלח [בתער] הרשות בידו שהוא [מוזהר] עליו בעלמא בפאה דזקן הכא שרי ולא מיחייב. ומשני אמרי כלומר [על כרחך] זקנו דכתיב שזקוק לגלח ולעשות בתער ולא בדבר אחר דאי ס"ד כי עביד נמי במלקט ורהיטני שפיר דמי לשתוק קרא מיניה דאם בא [למימר] שהרשות בידו לגלח בתער פאת זקנו להא לא בעי קרא דזקנו דרשות ידעינן מק"ו: ה"ג ומה נזיר כו' הוה מצי למפרך דכהן מצורע לא אתי שכן ריבה הכתוב [בהן] מצות יתירות וכה"ג פריך בכל דוכתי ולכך לא לידחי עשה דמצורע לאו דכהנים ועוד מה לנזיר שכן לאו גרידא דדחי לאו דהקפה תאמר בכהנים דאיכא לאו ועשה לאו דהשחתת זקן ועשה לכ"נ דעיקר אפירכא אחרונה סמיך דפריך מרשב"ל: ה"ג ומה נזיר דאיסורא קעביד . ואפילו נזיר טהור חוטא קצת כדאיתא פ"ק דנדרים (דף י.) ולעיל בפ' שלישי (נזיר דף יט.) ועוד דמנזיר טמא קא יליף שגם הוא תגלחתו כתוב בתער כדמשמע בסמוך דגמרינן טהור מטמא וטמא מטהור ואפ"ה תגלחת מצוה דידיה דחי לאו דהקפה דסבירא ליה דהקפת כל הראש שמה הקפה ולעולם מיחייב פי' מיחייב לגלח כל ראשו ולדחות לאו דהקפת מצורע דמצוה לא כל שכן: דמצוה . מצות המקרא תגלחת ולא באה לו ע"י שום איסור לכ"ש שתגלחתו דמצוה תדחה לאו דהשחתה ואי קשה מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם כדפ"ל וי"ל דלא דמי דודאי לעיל דבעינן להטעין תער למצורע ולא שאר משחיתים פריך שפיר דמ"ה בנזיר דין הוא שיהא טעון תער לתגלחתו שכמו כן חומרא אחרת בו שקרבנו טעון לחם אבל הכא דלא בעינן למילף להטעין תער במצורע מתגלחת דנזיר רק שהרשות יהיה בידו להעבירו בתער כמו בשאר משחיתין ולא שייכא כלל ההיא פירכא דלא בעינן למילף חומרא מנזיר אלא מכל מקום תימה הוא והא הך סוגיא לרבנן [והרי] מוכח דלרבנן פשיטא להו תער מתגלחת דמצורע מקמי דידעינן ליה בנזיר דקאמר בברייתא דלעיל ללמדו ממצורע אי אפשר כו' אלמא במצורע פשיטא להו לרבנן דטעון תער לתגלחתו (נזיר) והכא אי לאו ק"ו דמנזיר לא אתי [להו] תער במצורע וי"ל דאפילו לא קים לו דמצות נזיר בתער מ"מ שפיר ילפינן ק"ו מנזיר דדחי תגלחת דידיה פיאות דהקפת הראש דאיכא בהו לאו במקיף במספרים כדמשמע בסמוך מצורע לא כל שכן שיהא מותר לגלח אף בתער וידחה לאו דהשחתת זקן אלא ע"כ קרא דזקנו אתא להטעינו תער ולא משחיתים אחרים:
Nazir 40b - Mishnah translated into english
the offering in each case does not include a level of poverty. In both cases the offering is fixed, i.e., a poor person does not have the option of bringing a less expensive offering due to his financial straits. Will you say the same with regard to the leper, whose offering includes a level of poverty, as a poor person can bring turtledoves instead of sheep (Leviticus 14:21–22)? Since the Torah was more lenient in the case of a leper than the cases of a nazirite and the Levites, it could also be that the halakha is also lenient with regard to his shaving, by not demanding the use of a razor. Consequently, there is no proof that a leper is obligated to shave with a razor.
In continuation of this discussion, Rava bar Mesharshiyya said to Rava: This tanna initially said, with regard to the obligation of a nazirite to shave with a razor (39b): It is impossible to learn this requirement from the halakha that a leper must use a razor, as one does not derive a halakha in a lenient case from the halakha in a more stringent one in a manner that would cause one to be stringent in the more lenient case. This indicates that it is obvious to the tanna that a leper himself must shave with a razor. And he then said: Let us derive by means of an inference that a leper must use a razor, and ultimately he did not derive it from an inference by analogy either, due to Rava of Barnish’s objection. What, then, is the source for the halakha that a leper must use a razor?
Rava said to Rava bar Mesharshiyya: That baraita, which states that one cannot derive the halakha from the case of a leper, which indicates that it is evident that a leper must shave with a razor, is in accordance with the opinion of the Rabbis. They derive the halakha of a leper’s shaving from the prohibition against destroying one’s beard. Conversely, this source, which attempted to derive the shaving of a leper from that of a nazirite and the Levites, is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who does not derive the halakha of a leper’s shaving from the prohibition against destroying one’s beard. Rabbi Eliezer must therefore derive this halakha by analogy from the cases of a nazirite and the Levites. This is as we learned in a mishna (Makkot 20a): And one is liable for destroying his beard only if he removes it with a razor. Rabbi Eliezer says: Even if he removed it with small tweezers or a plane [rehitni] he is liable. Rabbi Eliezer maintains that one violates the prohibition even by destroying his beard with means other than a razor.
The Gemara asks: What is the reason of the Rabbis; how do they derive from this halakha that a leper must shave with a razor? As it is taught in a baraita that the verse states with regard to the shaving of a leper: “He shall shave all his hair off his head and his beard” (Leviticus 14:9). Since the verse states: “All his hair,” what is the meaning when the verse states: “His beard”? It is because it is stated with regard to priests: “Neither shall they shave off the corners of their beards” (Leviticus 21:5). One might have thought that the same should also apply to a leper, i.e. that a leper who was a priest should be prohibited from shaving his beard. For this reason the verse states: “His beard,” which emphasizes that despite the general prohibition barring a priest from shaving his beard, a priest who is a leper is obligated to do so.
And from where do we derive that this shaving of a leper must be performed with a razor? It is as it is taught in a baraita, with regard to the prohibition against a priest shaving his beard in the verse “Neither shall they shave off the corners of their beards” (Leviticus 21:5): One might have thought that a priest should be liable even if he shaved his beard with scissors. The verse states, in the general prohibition issued to all Jewish men: “Neither shall you destroy the corners of your beard” (Leviticus 19:27). This teaches that one is liable only if he shaves in a destructive manner, by uprooting the hairs entirely, which excludes the use of scissors.
One might have thought that even if he removed it with tweezers or planes he should be liable. The verse states: “Neither shall they shave off the corners of their beards” (Leviticus 21:5), which indicates that the priests are liable only for removing their beards in a manner of shaving. How so? What is the manner of shaving that involves destruction? You must say this is shaving with a razor. The Rabbis learn from here that the implement forbidden to a priest is the same one that must be used for the shaving of a leper, namely a razor.
The Gemara asks: From where do we know that this is correct? Perhaps if a leper actually removed it with tweezers or a plane he also performs the mitzva and thereby fulfills his obligation, and this verse is coming to teach us that even if the leper shaved with a razor he is not liable for destroying his beard. In other words, one might have thought that a leper is prohibited from shaving with a razor, and the verse teaches that this is not correct. If so, there is no proof from here that the shaving of a leper must be performed with a razor.
They say in response: If it should enter your mind that if a leper performs his shaving with tweezers or a plane too, it is well and he has performed the mitzva, then let the verse be silent and refrain from the extra phrase, “his beard.” And I would say the following: And just as with regard to a nazirite, who performs a transgression by shaving his hair during his naziriteship and who, even so, is deemed liable for removing hair without the use of a razor, here too, in the case of a leper, where his shaving is a mitzva, does it not follow all the more so that he should be permitted to shave with any implement?
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.