Talmud BavliNazir 39b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Nazir Page 39b
Nazir 39b - Guemara
עיקבי נימהון ש"מ מלתחת רבי ש"מ ואלא הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר ואי סלקא דעתך מלתחת רבי ליסתור כגון שגילחוהו אחר מלאת ומני רבי אליעזר היא דאמר כל אחר מלאת ז' סותר מ"ט דר"א יליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה מה תגלחת טומאה שבעה אף תגלחת טהרה שבעה וקים להו לרבנן כל ז' יומין אתיא מזייא כדי לכוף ראשו לעיקרו:
נזיר שגילח בין בתער בין בזוג או שסיפסף כל שהוא חייב:
ת"ר (במדבר ו, ה) תער אין לי אלא תער תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת"ל (במדבר ו, ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר תער אין לי אלא תער מירט תלש סיפסף כל שהוא פטור והכתיב קדוש יהיה למימרא דאם גילח ליה בתער קאים עליה בעשה ול"ת תניא אידך תער אין לי אלא תער תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת"ל (במדבר ו, ה) לא יעבור על ראשו ומאחר שסופינו לרבות כל דבר מה ת"ל תער לא יעבור על ראשו לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה שיהיה בתער ללמדו ממצורע אי אפשר
Comments from Rashi on Masechet Nazir Page 39b
אלא הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר . ואמאי אינו סותר ליסתור דהא אמרינן דמלתחת רבי ושקלוה מיניה לההוא שיער דאקדיש שלא לגלח עד סוף נזירותו: לעולם מלתחת רבי והכא במאי עסקינן כגון שגילחוהו אחר מלאת . ל' לנזירותו קודם שהספיק לגלח והא מני ר' אליעזר היא דאמר לעיל בפ' מי שאמר הריני נזיר מגלח (נזיר דף טז:) דכל אחר מלאת ז' סותר שאם נטמא יום ק"א ר' אליעזר אומר אינו סותר אלא ז' לאחר תגלחת כי היכי דבתוך אלו ז' ימים תירבי מזיא כי היכי דתיהוי כדי לכוף ראשו לעיקרו והכא נמי הואיל דפשו ליה כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלום אלא מיד מגלח: מ"ט דר' אליעזר . דאמר כל לאחר מלאת ז' ימים סותר ותו לא בשלמא כי נטמא לאחר מלאת דסותר ז' כנגד ז' ימים שמונה בהן ג' וז' ומגלח בשביעי כדתניא לקמן (נזיר דף מד:) תגלחת הטומא' כיצד מזה בשלישי ובז' [ומגלח בז'] כדכתי' וביו' השביעי יגלחנו: מה תגלחת טומאה . לאחר שנטמא מגלח לאחר ז' וכדפרישית אף תגלחת טהרה לאחר מלאת אינו צריך למנות אלא ז' לאחר תגלחת כדי שיהא יכול לגדל קצת שיער בתגלחת טהרה וקודם מלאת לא מיתוקמא משום דקודם מלאת סותר ל' וכדפרשינן בפירקא לעיל (נזיר ד' ו:) לדברי ר' אליעזר התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר אלא כל אחר מלאת נטמא או נתגלח לגמרי שלא הניחו בו שיער כלל סגי ליה בתגלחת כל דהו ואמור רבנן כיון דבהנך ז' ימים גדלא מזיא כדי לכוף ראשו לעיקרו סגיא ואילו הכא כיון דשיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלל ומגלח לאלתר ומביא קרבנותיו ומותר ביין: תלש . שיער בסמוך לבשר אבל לא עקרו לגמרי וכגון שעיקרו נראה: מירטו . דעקרו לגמרי ממקום גידולו: סיפסף . כמו סוף: ת"ל קדוש יהיה . שלא ישירנו בשום דבר ויניחנו לגדל פרע: והכתיב (אומר) קדוש יהיה גדל פרע . דמשמע קדוש יהיה שלא יסירנו בשום דבר להכי כתב קדוש: למימרא דכי גילח לו בתער קאי עליו בעשה ול"ת . דמשמע קדוש יהיה שלא יעבירנו בתער ולאו הבא מכלל עשה עשה: תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת"ל לא יעבור על ראשו . לרבות המעבירין: ומאחר שסופינו לרבות כל דבר . המעביר כדכתיב לא יעבור מה ת"ל תער: לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה . של טהרה לאחר תשלום ימי נזירות שיהא בתער לפי שלא כתב אלא וגילח את שער ראש נזרו לכך כתב לך תער כאן שאינו צריך ללמדך שאותה תגלחת לא תהא אלא בתער: ללמדו ממצורע אי אפשר דאין דנין קל מחמור להחמיר עליו . דמצורע הוי חמור לפי שהוא צריך לגלח את כל שערו כדי שיהא כל בשרו בתגלחת מה שאין בנזיר:
Comments from Tosafot - Nazir 39b
עיקבי נימהון . זקנם הסמוך לסנטר נראה לבן אלמא מלתחת רבי וה"ה דמסקרתא נמי הוה מצי לאוכוחי הכי דכשגדל הצמר אין סוף הצמר הצבוע בבהמה צבוע: לסתור . דהא ס"ד מלתחת רבי פירוש דהא הוכחנו דמלתחת רבי וא"כ לא נשאר משער שהיה בו משעת קבלת נזירות כדי לכוף ראשו לעיקרו אלא ש"מ מלעיל רבי ואותו שנשאר היינו אותו דמעיקרא: כגון שגלחוהו אחר מלאת . ביום ל' ומני ר' אליעזר היא דאמר כל אחר מלאת ז' סותר אם נטמא עד שיזה ג' וז' וכן אם גלחוהו ביום ל' סותר ז' שלא יכול לגלח תגלחת נזרו עד אחר ז': ומ"ט דר"א . קאי [אלעיל] כלומר מ"ט אמרת לר' אליעזר כי גלחוהו אחר מלאת דסגי בז' והא אין גידול שיער פחות משלשים יום: יליף תגלחת טהרה . סתירה שהיא ע"י תגלחת שהיא טהורה מסתירה הבאה ע"י טומאה מה תגלחת כי נטמא ביום ל' ממתין ז' [ותו לא] כך תגלחת טהרה כשגלחוהו ולא שיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו ז' ותו לא: וקים להו לרבנן . דכל ז' אין השערות גדילין אלא כדי לכוף אינו סותר כלום דבגידול של סתירת ז' אינו גידול כי אם כדי לכוף א"כ לא בעינן ז' לתגלחתו שיהיה בשער ראשו אלא כדי לכוף ואם גלחוהו אחר מלאת נמי ושיירו בו כדי לכוף אינו סותר אבל ודאי תגלחת דתוך מלאת סותר כדלקמן מטעם גידול שער אבל כשגלחוהו אחר מלאת כיון שהיה לפנינו גידול שער ביום שלשים הראוי לתגלחת כדאמרן מדאורייתא דיו בכך ומיהו ז' יש לו להמתין וילפינן מתגלחת טומאה ואע"ג דלא דמי לגמרי דהתם צריך להמתין ז' כדי להביא קרבנותיו בטהרה מ"מ שוו חכמים סתם סתירה לתגלחת דאחר מלאת לסתירת טומאה אבל לרבנן ודאי כיון [דאם] נטמא [לאחר מלאת] סותר ל' יום כדאמרינן בפ"ג (דף טז.) ה"נ הוו ילפי' כל תגלחת (דטומאה) דלאחר מלאת לסתירת ל' כמו בטומאה דבעינן בשעת תגלחת גידול שער של ל' יום כי גלחוהו נמי אחר מלאת יהיה סותר ל' יום ולא הוה סגי כמו ששיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו כ"א שיירו בו מה שראוי ליגדל בל' יום ולכך אוקמי' דוקא כר' אליעזר אבל ודאי כרבנן נמי מצי לאוקמי וכגון שגלחוהו [ביום ל"ב או ל"ג] אמרו רבנן לר"א דנטמא ביום ל"ב דאינו סותר אלא ז' כדפ"ל ושמא י"ל דמודו כעין אחר מלאת שהביא קרבנו [דאינו סותר כלום] ודוקא לר' אליעזר דאמר תגלחת מעכבא שאם גלחוהו לסטים ולא שיירו בו כדי לכוף סותר ל' יום כדי לגלח ולחזור ולהביא קרבנותיו אבל לרבנן דאמרי דתגלחת [דאחר מלאת] לא מעכבא אינו סותר כלום ומותר לשתות יין מיד אחר שהביא קרבנותיו ונהי דלרבנן נמי טעון תגלחת למצוה וצריך להמתין ז' ימים לישנא [דאינו] סותר משמע דאם לא שיירו בעיא סתירה שיש שום איסור מכח נזירות עליו או שאסור לשתות ביין או לשום דבר אחר כל כמה דלא חזר וגילח ולרבנן לא הוי שום איסור עליו: ת"ר אין לי אלא תער . דוקא שלוקה תלש בה כל שהוא פירוש שלא בתער בין שעקר השער מתחילתו סמוך לראשו ומיהו שלא כעין תער ובין שלא עקרו לגמרי כ"א מקצתו מנין דאסור ת"ל קדוש יהיה גדל פרע שמצוה לגדל שער ועובר בעשה אי מגלח ממנו כלל גם כי אינו קוצצו לגמרי מעיקרו אבל בקוצץ מעיקרו לגמרי כעין תער איכא לאו בכל המעבירין כדתני ברייתא דלא פליגי אהדדי אבל ניחא ליה להאי תנא למימר קדוש יהיה גדל פרע דמיניה שמעינן איסור אינו קוצץ לגמרי מעיקרו: רבי יונתן אמר אין כו' תלש סיפסף פטור . בין כי נמי תלש מעיקרו בין אינו תלש מעיקרו אינו עובר כלל אפי' כעין תער אלא בתער ולא בשאר מעבירין וכן משמע הסוגיא דלקמן דלר' אליעזר נזיר אינו חייב בשאר מעבירין א"כ [אנו] זקוקין לומר דחד מהנך אית ליה הכי ולכולהו שאר תנאי אמרי דמיחייב בשאר מעבירין א"כ ר' יונתן הוא דסבר הכי: והכתיב קדוש יהיה גדל פרע . ומשמע דאיסור עשה מיהא איכא במעבירין ומשני דכי מגלח בתער ראשו לאו ועשה אבל שלא בתער גם כי גילח הכל ליכא לאו ולא עשה: כל שהוא . פירוש אפי' שער [א'] ת"ל לא יעבור על ראשו לרבות כל המעבירין ובלבד שיהא כעין תער מעיקרו משרשו לגמרי ותנא דמתני' נמי ס"ל כהאי תנא וכת"ק דר' יונתן: ומאחר שסופינו לרבות כל דבר אפילו שאר מעבירין מה ת"ל תער . [תימה לימא] לאשמועינן כעין תער לרבות משחית וכו': לפי שלא למדנו תגלחת האחרונה שיהא בתער וללמדו ממצורע אי אפשר שאין לומדין קל מחמור להחמיר עליו . ולקמן ילפינן מהיכא פשיטא להאי תנא דתגלחת מצורע בתער והא לא כתיב תער בפירוש:
Nazir 39b - Mishnah translated into english
at the roots of their hair. You can learn from it that hair grows from the bottom, as the new hair is not dyed. The Gemara concludes: Indeed, learn from it that it is so.
The Gemara asks: But what about this halakha that is taught in a baraita: With regard to a nazirite who was shaved by bandits, and they left him with enough hair to bend its end to its root, this does not negate the days of his naziriteship. And if it should enter your mind that hair grows from the bottom, let it negate the days of his naziriteship in that case as well, as the remaining hair grew only after his acceptance of naziriteship. The Gemara answers: This is referring to a case where they shaved him after the completion of his naziriteship but before he sacrificed his offerings, and whose opinion is expressed in this baraita? It is the opinion of Rabbi Eliezer, who says: With regard to any nazirite who became ritually impure after the completion of his term, this negates only seven days.
The Gemara asks: What is the reason of Rabbi Eliezer? The Gemara answers: He derives the halakha of the shaving of ritual purity at the end of his term of naziriteship (see Numbers 6:18) from the shaving of impurity (see Numbers 6:9): Just as with the shaving of impurity, if he became impure on the day of the completion of his term he must wait seven days, at which point he is purified from the impurity imparted by a corpse and shaves his hair, so too with the shaving of purity; if he was shaved before he brought his offerings, he negates only seven days.
And the Sages, including Rabbi Eliezer, have an accepted tradition that every seven days hair grows enough to bend its end to its root. Consequently, if this amount of hair remained after he was shaved on the day of the completion of his naziriteship, he does not forfeit any days and need not wait any longer.
§ The mishna taught: With regard to a nazirite who shaved his hair, whether he did so with scissors or with a razor, or if he pulled out any amount, he is liable. The Sages taught: The Torah states with regard to a nazirite: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5). I have derived only a razor; from where do I derive that he is liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair? The verse states: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5). This is the statement of Rabbi Yoshiya.
Rabbi Yonatan says a different interpretation: From “razor” I have derived only a razor, whereas if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of his hair, he is exempt. The Gemara asks: But isn’t it written: “He shall be holy”? The Gemara answers: That is to say that if he shaved his hair with a razor he stands liable for violating both a positive mitzva and a prohibition. By shaving with a razor he also transgresses the positive mitzva of: “He shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long” (Numbers 6:5).
It is taught in another baraita: From “razor” I have derived only a razor; from where do I derive that he is also liable if he tore out, uprooted, or pulled out any amount of it? The verse states: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5), indicating that he may not remove his hair in any manner. The baraita asks: And since we eventually include everything that removes hair, what is the meaning when the verse states: “A razor shall not come upon his head”? Why does the verse mention a razor, when other implements are equally forbidden?
The baraita answers: It is because we have not learned that the last shaving, i.e., the nazirite’s shaving of ritual purity, must be performed specifically with a razor, as the verse merely states: “He shall shave his head” (Numbers 6:18), without specifying an implement. It is impossible to learn this requirement from the halakha that a leper must use a razor (see Leviticus 14:9),
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.