Shabbat 122b : Youtube
Daf TubeYoutube
2 video classes :
Shabbat Page 122b

Shabbat 122b - Guemara
אדעתא דרובא מדלקי שמואל איקלע לבי אבין תורן אתא ההוא נכרי אדליק שרגא אהדרינהו שמואל לאפיה כיון דחזא דאייתי שטר וקא קרי אמר אדעתא דנפשיה הוא דאדליק אהדרינהו איהו לאפיה גבי שרגא:
הדרן עלך כל כתבי
מתני׳ כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו (בשבת) שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזין קרדום לחתוך בו את הדבילה מגירה לגור בה את הגבינה מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל סקאים לפתוח בו את הדלת גמ׳ כל הכלים ניטלין ואע"פ שנתפרקו בשבת ולא מיבעיא בחול אדרבה בשבת מוכנין על גבי אביהן בחול אין מוכנין על גבי אביהן אמר אביי הכי קאמר כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת ת"ר דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין אבל לא מחזירין ושל לול של תרנגולים לא נוטלין ולא מחזירין בשלמא של לול של תרנגולים קסבר כיון דמחברי בארעא יש בנין בקרקע יש סתירה בקרקע אלא של שידה ושל תיבה ושל מגדל מאי קסבר אי קסבר יש בנין בכלים יש סתירה בכלים ואי אין סתירה בכלים אין בנין בכלים אמר אביי לעולם קסבר יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים ושניטלו קאמר א"ל רבא [שתי תשובות בדבר] חדא דנוטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין אלא אמר רבא קסבר אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים וגזירה שמא יתקע:
נוטל אדם קורנס כו':
אמר רב יהודה קורנס של אגוזין לפצע בו את האגוזין אבל של נפחין לא קסבר דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור א"ל רבה אלא מעתה סיפא דקתני ואת הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן אלא אמר רבה קורנס של נפחין לפצע בו האגוזין קסבר
Comments from Rashi on Masechet Shabbat Page 122b
אדעתא דרובא . הלכך ישראל עיקר ומחצה על מחצה נמי ליכא למיקם עלה דמלתא דאיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל ישראל ואיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל נכרי אבל נכרי וישראל והמדליק עצמו משתמש לאורה ודאי עיקר אדעתא דידיה עביד וכיון דנר לאחד נר למאה שרי: תורן . מקום: דאייתי שטר . ההוא דאדלקה: מתני' כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהם . כל הכלים שיש להם דלתות כגון שידה תיבה ומגדל ניטלין בשבת ודלתות שיש להם בצדן עמהן ניטלין עמהן: ואע"פ שנתפרקו . הדלתות מן הכלים ניטלין ואין דומין לדלתות הבית שאין ניטלין לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן לטלטל שאינן כלי אבל אלו הן כלי אגב אביהן: קורנס . מרטי"ל: דבילה . מאחר שעשאה עיגול עבה היא מאד וקשה כגבינה וצריך קורדום לחותכה: ומגירה . כעין סכין ויש בו פגימות הרבה: לגור בה את הגבינה . לחתכו ולחלקו לפי שממהרת לחתוך דבר עב: מגריפה . וודי"ל: לגרוף בה את הגרוגרות . מן החביות: רחת . פאל"א: מלגז . כמין עתר שקורין פורק"א של ברזל ולו ג' שיניים ומהפכין בו קש בגורן: לתת עליו לקטן . מזונות: כוש . פלך פושי"ל: כרכר . ראי"ל: לתחוב בו . לאכול בו תותים וכל פרי רך: מחט של יד . מחט קטן שתופר בו בגדים: ושל סקאים . מחט גדולה שתופרים בה שקים: לפתוח בו את הדלת . מי שאבד מפתחו: גמ' ולא מיבעיא בחול . קא סלקא דעתך ואע"פ שנתפרקו אבשבת דקתני רישא קאי ומשמע אע"פ שנתפרקו היום מותרים ולא מיבעיא אם נתפרקו מאמש: אדרבה . מאי אע"פ שייך למתני הא ודאי נתפרקו בשבת איכא למישרי משום דכי קדיש יומא הוו מוכנין לטלטל אגב אביהן: הכי קאמר כו' . ואע"פ לא ארבותא דנתפרקו בשבת קאי אלא ארבותא דנתפרקו או בחול או בשבת קאי ולא מיבעיא כשהן מחוברין: נוטלין . משמע מסלקין אותן בשבת [מהיתר] ציר שלהן: לול . בנין העשוי לתרנגולין: לא נוטלין ולא מחזירין . כדמפרש ואזיל חזרתו בנין ממש הוא וסילוקו סתירה גמורה היא: מאי קסבר . שמתיר סילוקו ואוסר חזרתו: אי קסבר יש בנין בכלים . וחזרתו בנין על כרחיך אם יש בנין יש סתירה ואמאי נוטלין: ושניטלו קאמר . וה"ק דלת של תיבה שידה ומגדל שניטלו אין מחזירין: מאי אבל . כיון דלא תנא נוטלין לא שייך למיתני אבל: לעולם קסבר אין סתירה ואין בנין . הלכך נוטלין ומיהו אין מחזירין מדרבנן: גזירה שמא יתקע . בחזקה בסכין ויתדות והוה ליה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש: קורנס של אגוזים . המיוחד לפציעת אגוזים הוא דקתני מתניתין דנוטלין אותו למלאכתו משום דעיקרו למלאכת היתר: אבל של נפחים . דעיקרו למלאכת איסור לא: לצורך גופו . שגופו צריך עוד למלאכה אחרת של היתר אין מטלטלין אותו לאותה מלאכה וכ"ש אם אין צריך לגופו אלא לפנות מקומו דאין מטלטלין מי מייחדי לקטן . בשלמא כולהו הני דמתניתין איכא לאוקמא בעשויין ומיוחדין לכך בר מהני דליכא דעביד להו להכי:
Comments from Tosafot - Shabbat 122b
אהדרינהו שמואל לאפיה . מיירי שהיה לכל הפחות מחצה על מחצה דמשום נר לאחד נר למאה לא משתריא אלא היכא שהוא ניכר שהוא עושה לצרכו דתו לא גזרינן אפילו במכירו שמא ירבה בשבילו: אדרבה בשבת מוכנין אגב אביהן . אע"ג דלקמן בפירקין (שבת דף קכד:) אמר איפכא גבי שברי כלי חרס דשרי לטלטל יותר כשנשברו בע"ש משנשברו בשבת לא דמיא דהכא אכתי כלי הוא שעדיין עומד למלאכה ראשונה וראוי להתחבר הכיסוי עם הכלי אבל לקמן לא חשיב כלי אלא מחמת שעומד למלאכה אחרת הלכך כשנשבר בשבת אסור טפי דהוי נולד: כל הכלים הניטלין בשבת דלתותיהן עמהם גרסינן ול"ג כל הכלים ניטלין דטובא איכא דאין ניטלין כגון מסר הגדול ויתד של מחרישה דאפילו ר"ש מודה כדאיתא בשילהי מכילתין (דף קנז.) וכגון תלתא בת תרי כורי דאסר רבה בשילהי במה מדליקין (דף לה.) וכן חצוצרות לרבי יהודה ונר ישן מ"ר: לעולם קסבר יש בנין בכלים כו' . וכשניטלו מטלטלין קאמר וה"פ הברייתא דלת של שידה תיבה ומגדל ניטלין פירוש מטלטלין כשניטלין ולא כפירוש הקונטרס דמפרש שניטלין דקתני היינו שניטלו קאמר כלומר כשניטל אין מחזירין אותן דלא יתכן לפרש כן ניטלין דסיפא אלא לשון טלטול הוא כדפרשתי ופריך והא נמי נוטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין דלא שייך למיתני אמילתיה דלא (דמיא) [שייך] כלל למאי דאיירי בה דמעיקרא קאמר ניטלין שמותר לטלטל ואין בו איסור מוקצה והדר קאמר אבל לא מחזירין שהוא משום איסור בנין מאי ענין זה אצל זה לא שייך כה"ג למיתני אבל כלל: רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן . ורב יהודה ידע ליה לסיפא אלא דילמא הוה מוקי לה בשיחדה לכך ככל הנך דמתניתין ואם תאמר והאמר רב יהודה אמר שמואל בפרק אלו קשרים (לעיל שבת דף קיג.) כלי קיואי מותר לטלטל בשבת דהיינו לצורך גופו אע"פ שמלאכתו לאיסור ואין לומר (דמשמע) דשמואל קאמר ליה וליה לא סבירא ליה מדבעי מיניה מרב יהודה כובד עליון וכובד התחתון מהו אין ולאו ורפיא בידיה משמע דס"ל הכי ועוד דרב יהודה גופיה בסוף כירה (לעיל שבת ד' מו.) קאמר שרגא דמישחא שרי לטלטולי ואין לומר דמיירי כשייחדו להיתר כדמוקי רב יהודה הנך דמתני' דהא כלי קיואי לא משמע שייחדו דאם כן אפילו כובד העליון וכובד תחתון נמי ויש לומר דלא אסר רב יהודה אלא דומיא דפיצוע אגוזים שהיא מלאכה גרועה לגבי קורנס שמיוחד למלאכה חשובה וכן כל הנך דמתניתין הוה אסור בלא ייחוד דמלאכת היתר שלהן מלאכה גרועה היא לגבי הנך כלים שמיוחדין למלאכה חשובה אבל כלי קיואי ושרגא דמישחא מותר לטלטל לצורך גופן דמלאכה שלהן חשובה יותר מפיצוע אגוזים:
Shabbat 122b - Mishnah translated into english
they kindle it with the majority of the those present at the banquet in mind. When the majority of those present are gentiles, it is permitted.
The Gemara relates that Shmuel happened to come to the house of Avin Toran. A certain gentile came and kindled a lamp. Shmuel turned his face back away from the lamp in order to avoid benefitting from the light. When Shmuel saw that the gentile brought a document and was reading it, he said: He kindled it with his own benefit in mind. He turned his face back toward the lamp.
MISHNA: All vessels may be moved on Shabbat, and their doors, which are part of these vessels, along with them, even if they were dismantled on Shabbat, as the doors of these vessels are unlike the doors of the house. It is prohibited to make use of the doors of a house on Shabbat, even if they were removed from the entrance, because they are not prepared from before Shabbat.
Likewise a person may move a mallet, which is generally used for labor prohibited on Shabbat, to crack nuts with it. Likewise, one may move an axe, a tool generally used to chop wood, to cut a cake of figs with it. So too, one may move a saw to cut cheese with it. Similarly, one may move a spade to scoop dried figs with it.
One may also move a winnowing shovel and a pitchfork, both of which are designated for use with crops in a barn, to place food on it for a child. One is likewise permitted to take a reed or a shuttle from a spindle, ordinarily used for weaving, in order to insert it into food like a fork. One is permitted to move an ordinary hand needle used for sewing clothes to extract a thorn with it, and one may move a sack maker’s needle to open the door with it.
GEMARA: The mishna states: All vessels may be moved, and even if they were dismantled on Shabbat. Should we learn from here that there is only a question with regard to vessels which were dismantled on Shabbat, and that there is no need to mention vessels detached during the week, as it is certainly permitted to carry them on Shabbat?
On the contrary, if they were dismantled on Shabbat it can be said that the parts of the vessel were prepared for use at the onset of Shabbat, due to their being attached to their original vessels from which they were removed. However, if they were detached during the week, at the onset of Shabbat they would not have been prepared for use, due to their being detached from their original vessels from which they were removed.
Abaye said that this is what the mishna is saying: All vessels may be moved on Shabbat along with their doors. And even if they came apart during the week, they may be moved on Shabbat.
The Sages taught: With regard to the door of a chest, or of a box, or of a closet, one may remove them from their hinges on Shabbat, but he may not restore them to their original places. And with regard to the door of a chicken coop, one may neither move it nor restore it to its place.
Granted, in the case of a chicken coop the tanna holds: Since the coop is attached to the ground, there is a prohibition against building on the ground and there is a prohibition against dismantling on the ground. Consequently, when one dismantles or restores the door he has performed the prohibited labor of building. However, in the case of the door of a chest, or a box, or a closet, what does he hold?
If the tanna holds that there is a prohibition against building with regard to vessels, then there is also a prohibition against dismantling with regard to vessels and it should be prohibited to remove the door. And if there is no prohibition against dismantling with regard to vessels and it is permitted to remove the door, then there should also be no prohibition against building with regard to vessels. Why, then, is it prohibited to restore a door to its original place?
Abaye said: Actually, he holds that there is a prohibition against building with regard to vessels and there is also a prohibition against dismantling with regard to vessels. To resolve the difficulty, emend the text. Rather than saying: One may remove them, it is saying: The doors of a chest, or a box, or a closet that were already removed may not be restored.
Rava said to him: There are two possible responses with which your statement can be rejected. One is that it is taught in the baraita: One may remove them, ab initio. And furthermore, what is the meaning of: But one may not restore them? According to your emendation, what is the meaning of the word, but, in this context? Rather, Rava said: The tanna holds that there is no prohibition against building with regard to vessels and there is no prohibition against dismantling with regard to vessels, and so why did the tanna rule one may not restore the door? It is due to a decree lest one fix it firmly in place in the manner of a full-fledged prohibited labor, completing the production process of a vessel.
The mishna states: A person may take a mallet on Shabbat in order to crack nuts with it. Rav Yehuda said: The type of hammer in this case is a hammer designated for nuts to crack nuts with it, but blacksmiths’ hammers, no, they may not be used.
That tanna holds that using an object whose primary function is for a prohibited use, even for the purpose of utilizing the object itself to perform a permitted action, is prohibited.
Rabba said to him: But if what you say is so, how do you reconcile this with the latter clause of the mishna in which it is taught: And a winnowing shovel or a pitchfork in order to place food for a child on it; are a winnowing shovel and a pitchfork designated for use by a child? Rather, Rabba said: The mishna should be interpreted as follows: One may use a blacksmiths’ hammer on Shabbat to crack nuts with it.
The tanna holds:
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.
Talmud Bavli