Talmud BavliHullin 59b : Youtube
Rabbi Dr. Moshe WeisblumYoutube
1 video class :
Hullin Page 59b
Hullin 59b - Guemara
להתיר חלבה והכי קאמר אלו הן סימני חיה שחלבה מותר כל שיש לה קרנים וטלפים רבי דוסא אומר יש לה קרנים אי אתה צריך לחזור על טלפים יש לה טלפים צריך אתה לחזור על קרנים וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר כללא הוא והרי עז דיש לו קרנים וטלפים וחלבו אסור כרוכות בעינן והרי שור דכרוכות וחלבו אסור חרוקות בעינן והרי עז דחרוקות וחלבו אסור מפוצלות בעינן והרי צבי דאין מפוצלות וחלבו מותר חדורות בעינן הלכך היכא דמיפצלא לא דינא ולא דיינא היכא דלא מיפצלא בעינן כרוכות חדורות וחרוקות והוא דמיבלע חירקייהו והיינו ספיקא דעיזא כרכוז ההיא עיזא כרכוז דהואי בי ריש גלותא דעקור מלא צנא דתרבא מינה רב אחאי אסר רב שמואל בריה דרבי אבהו אכל מיניה קרי אנפשיה (משלי יח, כ) מפרי פי איש תשבע בטנו שלחו מתם הלכתא כוותיה דשמואל בריה דרבי אבהו והזהרו ברבינו אחאי שמאיר עיני גולה הוא:
וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת מותר:
אמר רב יהודה קרש טביא דבי עילאי טגרס אריא דבי עילאי אמר רב כהנא תשע אמהתא הוי בין אונא לאונא דאריא דבי עילאי אמר רב יוסף שיתסר אמהתא הוי משכיה דטביא דבי עילאי אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה אלהיכם כאריה מתיל דכתיב (עמוס ג, ח) אריה שאג מי לא יירא מאי רבותיה פרשא קטיל אריא אמר ליה לאו כהאי אריא מתיל כאריא דבי עילאי מתיל אמר ליה בעינא דמיחזית ליה ניהלי אמר ליה לא מצית חזית ליה אמר ליה איברא חזינא ליה בעא רחמי אתעקר מדוכתיה כי הוה מרחיק ארבע מאה פרסי ניהם חד קלא אפילו כל מעברתא ושורא דרומי נפל אדמרחק תלת מאה פרסי ניהם קלא אחרינא נתור ככי ושיני דגברי ואף הוא נפל מכורסייא לארעא א"ל במטותא מינך בעי רחמי עליה דלהדר לדוכתיה בעא רחמי עליה ואהדר ליה לאתריה אמר ליה קיסר לר' יהושע בן חנניה בעינא דאיחזי לאלהיכו א"ל לא מצית חזית ליה א"ל איברא
Comments from Rashi on Masechet Hullin Page 59b
להתיר חלבה . והכי קאמר אלו סימני חיה לידע שחלבה מותר: שיש לה קרנים . לקמיה מפרש: טלפים . צפורני הפרסות: אי אתה צריך לחזור . שאפילו נחתכו רגליה כשרה וחלבה מותר שהקרנים סימן מובהק הוא: קרש . חיה היא ולקמיה מפרש לה: כרוכות . גילדי גילדי קליפה על קליפה כעין קרני השור: חרוקות . מלאות פגימות וחריצים קרניי"ר בלע"ז: והרי עז דחרוקות . דקס"ד הדר ביה מכרוכות ואוקי סימנא אחרוקות וכרוכות תו לא בעינן: מפוצלות . פורקייר"ש בלע"ז: והרי צבי דאין מפוצלות . לא ידענא מאי קאמר דהא ודאי מפוצלות הן ונראה בעיני שמה שאנו קורין צבי לא היו הם קורין צבי אלא אותן הנקראים שטיינבו"ק וקרנים שלהן אינן מפוצלין: חדורות . עגולות שמעתי ולא כשל עז שהן רחבות ולא נראה דכרוכות היינו עגולות כדאמר בב"ק (דף נ:) גבי שיחין ומערות ובבכורות (דף מ:) נמי גבי פיו דומה לשל חזיר והכי גרסינן חדורות כעין קרני איל וצבי שחדין למעלה: הלכך . כיון דאיכא מפוצלות ואיכא דלאו מפוצלות: היכא דמיפצלא לא דינא ולא דיינא . כלומר אין להרהר ולחזר אחר סימן אחר שאין פיצול בקרני בהמה: והיכא דלאו מפוצלות . כגון צבי: בעינן חדורות כרוכות וחרוקות . דניפוק מספיקא דכולהו. חרוקות לאפוקי מספיקא דשור. חדורות לאפוקי מעז שהן רחבות. כרוכות לאפוקי נמי מספיקא דעז. ואף על גב דשל עז אינן חדורות יש עז כרכוז ששמו עז וקרניו חדורות וחרוקות ומספקא לן אי מינא דעז הוא: דמיבלע חירקייהו . חריציהן תכופות וסמוכין ומובלעים זה בזה: והיינו ספיקא דעיזא כרכוז . שקרניו חדורות וחרוקות ומספקא לן כיון דחדורות וחרוקות חיה הוא או דילמא כיון דשמו עז מין בהמה הוא: דעקור מלא צנא דתרבא מינה . לאחר שחיטה הוציאוהו ממעיה: מפרי פי איש . בשכר ששמעתי וקבלתי שהוא מותר בטני שבע ממנו: והזהרו ברבינו אחאי . לנהוג בו כבוד ולדון לפניו כהלכה עד שיחזור בו ולא להתירה בפניו מה שהוא אוסר שמאיר עיני גולה הוא: קרש . דיי"ן בלע"ז: דבי עילאי . שם יער: טגריס . לא איתפרש לן היכא איירינן ביה: משכיה . ארכו: אריה שאג מי לא יירא . כך ה' אלקים דבר מי לא ינבא הרי שנמשל לו: פרשא קטיל אריא . אדם גבור הורג את הארי: דמחזית ניהליה . לאריא דבי עילאי: איברא . אמת אני רוצה לראותו ועל כרחך צריך אתה להראותו לי: אפילו כל מעברתא . הפילו כל הנשים המעוברות:
Comments from Tosafot - Hullin 59b
אלו הן סימני חיה כל שיש לה קרנים וטלפים . קרנים אתי לאפוקי מבהמה דכיון דיש לה קרנים חרוקות וכרוכות כדלקמן אם כן לאו בהמה היא אבל אכתי איכא לספוקי בחיה טמאה לכך בעינן טלפים פרסות הסדוקות דהשתא ליכא לספוקי לא בחיה טמאה ולא בבהמה טהורה וחלבה מותר רבי דוסא אומר כל שיש לה קרנים קרני חיה אי אתה צריך לחזור על הטלפים דסבר דחיה טמאה אין לה קרנים והשתא צריך לומר הא דתנן בפרק בא סימן (נדה נא:) כל שיש לו קרנים יש לו טלפים רבי דוסא היא דאילו רבנן הא אמרי כי נמי אית לה קרנים אכתי איכא לספוקי דילמא חיה טמאה היא כך פי' הריב"ם ור"ת פירש דיש לו טלפים דקאמר לא אתיא לאורויי שחיה טהורה היא שהרי הכא לא איירי אלא בסימנין להתיר חלבה לאפוקי מבהמה טהורה ומפרש הכי כל שיש לה קרנים כדמפרש בסמוך כרוכות כו' וגם יש לה טלפים כטלפי חיה בידוע שהיא חיה טהורה וחלבה טהור דיש מין בהמה שאינן מצויין בינינו דיש לה קרנים כקרני חיה או יש לה טלפים כטלפי חיה לכך בעינן שני סימנין דתרוייהו ליתנהו בשום בהמה וכי פריך והרי שור דכרוכות לרבי דוסא פריך דלא בעי אלא חד דלרבנן לישני ליה שור לית ליה טלפים כטלפי חיה אך קצת קשה דאמר לקמן (חולין דף סג:) גלוי וידוע כו' שהבהמה טמאה מרובה על הטהורה לפיכך מנה הכתוב בטהורה משמע דאין שום בהמה טהורה כי אם אותם המנויין שור וכשב ועז ואותם לית להו לא קרנים כקרני חיה ולא טלפים כטלפי חיה וי"ל הכי כל שיש לו קרנים גרידא כקרני חיה חלבו מותר או שיש לו טלפים כטלפי חיה כמו כן אין לספוקי בבהמה רבי דוסא אומר יש לה קרנים כקרני חיה חלבה מותר יש לה טלפים כטלפי חיה אכתי איכא לספוקי בבהמה דיש טלפי חיה דומות כטלפי בהמה והשתא מתני' דפ' בא סימן (נדה נא:) דכל שיש לו קרנים יש לו טלפים מצי אתי ככולי עלמא דרבנן מודו כל שיש לו קרנים יש לו פרסות סדוקות אך קשה על פירוש זה דכי פריך והרי עז שיש לו קרנים וטלפים מסתמא הוי ההוא טלפים דמו כטלפי דחיה כמו טלפים דברייתא ולמה ליה למימר תרתי דאיכא בעז כיון דבחד סגי להתיר חלבה: והרי עז דחרוקות . פי' בקונטרס דסלקא דעתיה דהדר ביה מכרוכות ואוקי סימנא אחרוקות וכרוכות תו לא בעינן ותימה ולישני ליה דתרוייהו בעינן חרוקות וכרוכות ועוד בסמוך דבעינן חרוקות וכרוכות וחדורות אמאי לא סגי בכרוכות וחרוקות ומפרש הריב"ם דהאי והרי עז מעיזא כרכוז פריך דכרוכות וחרוקות חלבו אסור למאן דאסר לה בסמוך ואע"ג דלית הלכתא כוותיה פריך אליביה היכי מפרש לה לברייתא ומשני מפוצלות בעינן ופריך והרי צבי כו' עד היכא דלא מיפצלן בעינן כרוכות חרוקות וחדורות דבכרוכות וחרוקות לבד לא סגיא משום עיזא דכרכוז ובחדורות וכרוכות נמי לא סגי דשל שור נמי כרוכות ועגולות וחדורות גם חדין בראשיהן ובחדורות ובחרוקות נמי לא סגיא משום עז סתם הלכך בעינן כל תלתא והאי הוא דמבלע חירקייהו כלומר בענין אחר אין החריקה סימן והיינו ספיקא דעז דכרכוז לאו אמיבלע חירקייהו קאי אלא אחדורות דלמאן דאמר עז כרכוז חיה היא לא בעי כלל חדורות וקשה קצת דהוה ליה לפרש בהדיא והרי עז דכרכוז כיון דמעז כרכוז קא פריך וגם הלשון משמע שבא לפסוק הלכה היכא דלא מיפצלי וי"ל דיש שום מין עז דקרניה כרוכות וחרוקות ומההיא פריך ולא מעיזא כרכוז והשתא קאי שפיר ספיקא דעיזא כרכוז אמיבלע חירקייהו: והרי צבי שאין מפוצלות כו' . פירש בקונטרס צבי אין זה שאנו קורין צבי דהא ודאי מפוצלות הן אלא צבי זהו אותו שאנו קורין אותו אשטנבו"ק דקרניה שלו אינם מפוצלות ור"ת אומר דזהו אותו שאנו קורין צבי דהא חזינן שאין עורו מחזיק את בשרו וצבי כן הוא כדאמר במסכת כתובות (דף קיב.) בסוף וחזינן נמי דבשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ואמרינן במדרש שיר השירים דומה דודי לצבי מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה כך הקב"ה בשעת גלותן וצרתן של ישראל נותן עינו עליהם לשומרם וה"ג ר"ת מבוצלות כלומר זקופות וראשיהם כפופות ושל צבי אינם כפופות כלל ומבוצלות לשון כפיפה כדאמר בקדושין פרק האומר (דף סב:) מאי משמע דהאי אגם לישנא דבוצלנא הוא דכתיב הלכוף כאגמון ראשו ואפילו גרסינן מפוצלות אין לחוש דכמו מבוצלות הוא כדאשכחן פרק בכל מערבין (עירובין כט:) דאפציל זירתא דהוי כמו דאבציל ובמשניות יש בכמה מקומות הבקר במקום הפקר (פאה פ"ו משנה א): וקרש אע"פ שאין לו אלא קרן אחת חלבו מותר . וא"ת בפרק במה מדליקין (שבת דף כח:) אמר תחש קרן אחת היה לו במצחו וטהור היה מדאמר רב יהודה דאמר שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו והיכי דייק מדרב יהודה שהיה תחש טהור והלא כל אותן שיש להן קרן אחת אינן שוין דהא איכא קרש שהוא חיה ושור שהוא בהמה וי"ל דסמיך אמתניתין דבא סימן (נדה דף נא:) דכל שיש לו קרנים יש לו טלפים ומסתמא אפילו בקרן אחת איירי מדאשכחן שור שהקריב אדם הראשון שקרן אחת היתה במצחו וטהור ומיהו כמו כן היה לדקדק מקדש דהא חזינן שאין לו אלא קרן אחת והוא מעלה גרה ומפריס פרסה: הכי גרסינן שיתסר (הוי משכה אמהתא) דטביא דבי עילאי ולא גרסינן אריא דאפילו בין אונא לאונא אית ליה תשע אמהתא א"כ משכיה טפי משיתסר: נתור ככי ושיני . מכאן משמע דככי לא הוי החניכיים שקורין יינציב"ש שאותן אין דרכן ליפול כדאשכחן בערבי פסחים (דף קיג.) א"ל רב לבריה לא תשתי סמא ולא תעקור ככי אלא ככי הם השינים האחרונים הטוחנים המאכל ושינים הם השינים שלפנים וכן (איוב יג) על מה אשא בשרי בשיני מתרגמינן אטול בסרי בככי. [וע"ע תוס' ע"ז כח. ד"ה ככי]:
Hullin 59b - Mishnah translated into english
The signs are given to permit its forbidden fat, i.e., to deem the animal undomesticated. Fat that is forbidden for consumption in domesticated animals is permitted in undomesticated animals. And this is what the tanna is saying: These are the signs of a kosher undomesticated animal, so that one will know that its fat is permitted: Any animal that has horns and cloven hooves is an undomesticated animal.
Rabbi Dosa says: If it has horns, it is certainly a kosher undomesticated animal, and you need not search for cloven hooves. But if it has cloven hooves, you must still search for horns. And with regard to the animal called a keresh, even though it has only one horn, its fat is permitted for consumption.
The Gemara asks: Is this an established principle? But isn’t there a goat, which has horns and cloven hooves, and still its fat is forbidden, as it is a domesticated animal? The Gemara responds: We require horns that are layered to designate a kosher animal as undomesticated; a goat’s horns are not layered. The Gemara asks: But isn’t there a bull, which has layered horns, and still its fat is forbidden since it is domesticated? The Gemara responds: We require horns that are grooved; a bull’s horns are not grooved.
The Gemara persists: But isn’t there a goat, which has grooved horns, and still its fat is forbidden? The Gemara responds: We require horns that are branched; a goat’s horns are not branched. The Gemara asks: But isn’t there a gazelle [tzevi], whose horns are not branched, and still its fat is permitted? The Gemara responds: We require horns that are rounded and not broad like those of a sheep.
The Gemara concludes: Therefore, where an animal’s horns are branched, there is neither judgment nor judge, and the animal is without a doubt undomesticated. Where they are not branched, we require that they be layered, rounded, and grooved. And it must be grooved in a pattern such that its grooves are absorbed into one another.
And this is the uncertainty that arose concerning the karkoz goat, i.e., whether it is considered a domesticated animal. As there was a certain karkoz goat that was in the house of the Exilarch, from which they removed a full basket of fat after slaughtering it. Rav Aḥai deemed the fat forbidden, because he considered it a domesticated animal. But Rav Shmuel, son of Rabbi Abbahu, ate of it. He read the verse about himself: “A man’s belly shall be filled with the fruit of his mouth” (Proverbs 18:20). In other words, due to his learning, he knew it was permitted to eat the fat of the karkoz goat.
The Sages sent a message from there, Eretz Yisrael: The halakha is in accordance with the opinion of Rav Shmuel, son of Rabbi Abbahu, that a karkoz goat is an undomesticated animal and its fat is permitted; but nevertheless, be mindful of the honor of our teacher Aḥai who deems it forbidden, and do not partake of the fat in his presence, as he enlightens the eyes of the exile.
§ The baraita states: And with regard to the animal called a keresh, even though it has only one horn, its fat is permitted for consumption. Rav Yehuda says: The keresh is the gazelle that is native to the area of Bei Ila’ei. The tagras mentioned by the Sages is the lion of Bei Ila’ei. Rav Kahana says: There are nine cubits between the ears of the lion of Bei Ila’ei. Rav Yosef says: The length of the gazelle of Bei Ila’ei is sixteen cubits.
The Gemara recounts: The Roman emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: Your God is compared to a lion, as it is written: “The lion has roared, who will not fear” (Amos 3:8). But if so, what is His greatness? A cavalryman can kill a lion. Rabbi Yehoshua said to him: God is not compared to that lion which a cavalryman can kill. Rather, God is compared to the lion of Bei Ila’ei. The emperor said to him: I ask that you show it to me. Rabbi Yehoshua said to him: You cannot see it. The emperor said to him: Truly, I wish to see it. Rabbi Yehoshua prayed for mercy, and the lion of Bei Ila’ei set off from its place of origin toward Rome.
When it was four hundred parasangs away from Rome, it roared once, and all the pregnant women miscarried, and the wall of Rome fell. When it was three hundred parasangs away, it roared another time, and all the men’s front and back teeth fell out from fear. And even he, the emperor, fell from his throne to the ground. The emperor said to Rabbi Yehoshua: I beg you, pray for mercy with regard to it, that it should go back to the place from which it came. Rabbi Yehoshua prayed for mercy with regard to it, and it returned to the place from which it came.
§ The Gemara recounts: The emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: I wish to see your God. Rabbi Yehoshua said to him: You cannot see Him. The emperor said to him: Truly,
Traduction : The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz.