Tractate Orlah - Chapter 2 - Mishnah 14

שְׂאֹר שֶׁל תְּרוּמָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִסָּה, לֹא בָזֶה כְדֵי לְחַמֵּץ וְלֹא בָזֶה כְדֵי לְחַמֵּץ, וְנִצְטָרְפוּ וְחִמְּצוּ, אָסוּר לְזָרִים וּמֻתָּר לַכֹּהֲנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר לְזָרִים וְלַכֹּהֲנִים:

אסור לזרים. רבנן לטעמייהו דאמרי לעיל תבלין משנים ושלשה שמות מצטרפין לאסור הדבר הנתבל:

ומותר לכהנים. דתרומה שריא להו ואין בכלאי הכרם כדי להחמיץ:

רבי שמעון מתיר לזרים. לטעמיה, דאמר שנים או שלשה שמות ממין אחד אין מצטרפין: