Tractate Demai - Chapter 3 - Mishnah 6 דמאי פרק ג׳ משנה ו׳
Chapter 3 of 7 · Mishnah 6 of 6
Tractate Demai - Chapter 3 - Mishnah 6 : Youtube
Rav Reuven SpolterYoutube
1 video class :
Tractate Demai - Chapter 3 - Mishnah 6
הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לַחֲלֹף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, רוֹצָה הִיא בְתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ. מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית, שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית:
Comments from Bartenura on Masechet Demai - Chapter 3 - Mishnah 6
המתקלקל. פת או תבשיל שנתקלקל:
אמר רבי יהודה. בירושלמי מפרש דקמייתא נמי מלתיה דר׳ יהודה היא. והכי קאמר מפני שהיא חשודה להחליך את המתקלקל דברי ר׳ יהודה שרבי יהודה אומר רוצה היא בתקנת בתה וכו׳:
בנותן לחמותו שביעית. בנותן לה לאפות ולבשל בשנה השביעית:
שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית. דחמירא להו שביעית ואפילו אם יתקלקל לא תחליפנו בפירות שביעית. והלכה כר׳ יהודה:
Comments from Tosefot Yom Tov on Masechet Demai - Chapter 3 - Mishnah 6
לחלוף את המתקלקל. וגבי פונדקית לא תני המתקלקל. היינו כדמפרש רש"י בפרק קמא דחולין לפי שאכסנאי תמיד סומך על הפונדקית לפיכך חוששת ביותר:
אמר רבי יהודה וכו'. כתב הר"ב בירושלמי מפרש דקמייתא נמי מלתא דר' יהודה היא והכי קאמר וכו'. ותו התם ורבנן אמרי הנותן לחמותו כנותן לשכנתו כהדא דתני הנותן לשכנתו פת לאפות לו או תבשיל לעשות לו אינו חושש לא משום שביעית ולא משום מעשרות. ומזה אני תמה על הר"ב שפסק כר' יהודה ונמשך אחר הרמב"ם בפירושו שכתב והלכה כר' יהודה בשני המאמרים שחכמים מודים לו. והרי התבאר בש"ס שחכמים חולקים עליו. [*וכוותייהו סתם לן התנא בסוף פרק ד' דבכורות]. ובחבורו פרק י"א מהלכות מעשר חזר בו ופסק כהנך רבנן.
שאינה חשודה וכו'. עיין מ"ש במשנה ד' בסייעתא דשמיא:
Tractate Demai - Chapter 3 - Mishnah 6 - Mishnah translated into english
One who gives [produce] to his mother-in-law [to prepare it], he must tithe what he gives to her and what he takes back from her, because she is suspected of changing any [food] which has spoiled. Rabbi Judah said: she desires the welfare of her daughter and is ashamed [of serving spoiled food] to her son-in-law. Rabbi Judah agrees [with the other sages] that if one gives his mother-in-law seventh year produce, she is not suspected of changing it and giving her daughter to eat of seventh year produce.
Talmud Bavli